אתא תימי
לא ו-אַמין עוד אֶלהכְלהאְמרִי קישַט ילכה דרי<. און -אטם כפְתַן בַּל שיוב מני חשך ִּי באר נקל הוא לו לְלֶב צר כָּזבִים או ה עינובם לה בּעִיִיו כן אותֶם הָנִיח למשוך ל ִּינורת במסְלות וער אין טוב אַעֶר אדיםם. איפוא ממ פן עד נָהִי לְבוּז מאין תוחלרת
לשוּב עצרת חְבְמרח מוסר אולרת
משֶחִית הַבְרַיו ּלהדובר על-און
סנה בְּאוּלְתָה כִּי לא שומעת נותן לֶלֶץ מוּסֶר עצה אֶל-פְתִי
עובר שארו הונת 2 חומס רעָרת שֶכָל מאור עיני אַלוּפי סְלה
אַנְחות לְבָבי רבו דָמִי בקרבּי אש רוחי טַלְהַבֶרת
אף כֶּלה-אָשָר סְבִיב עיני תְרְאֶנֶרה עצים לְְחַלְתִי הַמָה גם יחר
לבְעִיר עצמִי בם וּלְמען העל
ע
2