1 / ו 4 4
ילך המון וסבלורת נשאררת לבד
הנה כּבֶר יום בת שקוִיתיהג
הַגָּה פָּבֶר רְאִיתִי כּלהתָאות נפשי< ובא נָא בלל
עתרח בְּחְכְמותִיו אכם יעצור כח עיד אֶתהתְּהְלָה מִיד רהב קחת=
הן מָאַסֶרה נפשי ובשקץ יחד הַמָה בּעִינִי כּלהזידונִים אלה
ילדי הדי טכ ִּי הבם לְבדֶם הז
אֶדם בְּעיניהם+ וּכְקש יחשובו אתת-בֶל-טאָר ונג
אף הֶם בְְּבְִי א יָמים ולילורת מִתְבִּיליםם יוציאו
ּסֶף וזֶהֶב בֶָּם לא יַרְבוּ לֶמו לאהישברו בְהֶם לְרְעבָכם אוּכָל
אֶת-פֶּלרצְבָא מָמִיִם ַּאֶל בְּעַם לקרוא הנה ימרו
חוק