צְבָאות מְבוּכַה לנצַח יאבו
ליד גמָת\ קוב ויבוז:
כּרְאות אָמת אֶתחזאת. מהֶר וועל< אֶד מַרְאַגָה מִזְבֶר הַאִּעְרֶרה
ולמוכ" בובם רגי מִפֶט מַלְט הַטְתַּחְוֶרה ויאמָר:
מלְבִּי לְעילם יִָי הנה לְרְחוק עיגי תִּפִינָה
/ ּלאַחָרִית יָמִים פּחַר פְחַדְתִי
בנ בעבְדי לא הָמַר ימיו על הכ פני כָּסַגת הַדרת עוזֶך
ְּ לְעַרות אֶלהזרעִי הואַלְחתִי אותות אֶשר בְּהָמָה.
ְסְמֶן לְהוְרַע
בָּם* עוד בריב ימים כי יפירוהן עַתָּה לְבוּ נדרוש דַבֶר הקירה
פּן לי רְעתנו!
יו אָטָמִים אָנו