רהב ותרמית כי לְרַע כרתו יחו בִָית> לנדות לבות עניי עִם וּלְחַבֶּל יְחַר
ְהְיָה בר. הַדְרַת עוז לכות אַל-בּן אִמַת כִּי- מִתְנְכַּר עְרהעַתָּה
לפִָי בְּנִיהעוְלֶה מָט ישוח: פפפט אַמנֶם לֶף נורע אף מַכִּיר אִתָּה אַת-בן אֶמֶת בּלהתְטְגְהדבו?
מכ ירעתי ודְבֶרֶך יידיש הייכם לא תדע כִּי. לו גְרְבו מפי אִמָת אביו אותות בְּהַמָה
אספט ה
.רהו ו 5
עללהבֶּן אָמרְתִי
מכל בי זה יהי היום שיכִירוהו:
אן הוא קרַאחנָא לו