11 יוצר ליום שני של שבועות

ענתה שירֶה n‏ 035‚ 25 לאורת mo‏ בין אֶב 0535‚ נצור MANS)‏ בורו נבוניבם. C2 NED‏ לרחוציצת 23520‚ לְמְחַלְלִיהָ מיתות 537‚ כּרַת ורגימת. אבניםם. ידועדה ma, sm‏ ben‏ קדמונים. מעמו לא רֶד בָּה ממעוניםם חוכרי אוב בָּה לא נענים זכור 95 בָּה ישבות נהַר צְפוּניבם. n)‏ בֶּה dehnt‏ חוץ„E25‏ ma mim‏ לאל קדשות ּרנָנִים: דשן על שלחנ מעדנים. גַם עבד וְאָמָה N‏ 75 נקניםם. m3‏ יבוחו עמ דבכל פנים.. הוּרָה, 7355 הורים זקנים:

m‏ וזקניםם הַנָעימוּך

Der Sabbat war's, der ſchon das menſchliche Urgeſchöpf vom ſtrengen Gericht erlöst, der ein Lobgeſang angeſtimmt und die Gottheit verſöͤhnte. Er ift als ein Zeichen und Denkmal zwiſchen dem himmliſchen Va­ter und ſeinen Kindern. Beob­achte alle ihn betreffenden Andeutungen, wie ſie die Wei­fen gelehrt haben, und trage* keine Laſt von einem Gebiet in das andere. Wer ihn ent­weiht wird zum Tode verur­theilt— Verkürzung des Le­bens— Steinigung.— Dir iſt es aus längſt vergangener Zeit durch den Man bekannt, daß er am Sabbat nicht vom; Himmel fiel, Der Todtenbe⸗ J ſchwörer Zauberkunſt wird ge­lähmt an dieſem Tage, und bedenke, daß jener unerforſch­liche Fluß(סמבטיון)‎ ſelbſt am Sabbat keine Wellen wirft. Darum ruhe auch du an ihm aus von öffentlicher und häusli­cher Arbeit; weihe ihn dem All­mächtigen durch heilige und er­habene Geſänge; ſchmücke deine Tafel mit köſtlichen Gerichten; auch Knecht und Magd, ſelbſt wenn ſie dir leibeigen ſind, ſollen in jeder Beziehung an deiner Ruhepflege Theil neh­men.— Der Allmächtige lehrt dich auch, Eltern und Elteſte zu ehren. Die Alten af.