עב

ד

ן

תן

שירי תהלה

יד

כאב בְּעֵת אֲשֶׁר הָלַךְ לָחֹם• זֹאת גְרָם שֶׁעַל כָּנוֹ יָשֵׁב דָוִד אִישׁ בֵּית לֶחֶם* אָכֵן עַתָּה אֲנִי אֲשָּׂא כַפִּי לְחֵי עָלָם שַׁדִי שְׁמוֹ הוּא אָבִי אָבִי קַבֵּל שִׁיחַ לִבִּי• שְׁנֵי אֵלַי וְאֶל יְשַׁע עַמִי• וְאֵל תרַע עַמִי גְדִי קָמַי גְרַשׁ בְּנֵי אָמָה: שְׁפֿךְ לָהֶם חֲמָה: שְׁאַף לָהֶם וְגַם שְׁמָה פּוּר אֹתָם בְּכָל פְּנָה גְעַר חַיַּת קָנֶה פְּקַד נֶפֶן זֹאת וְגַם בַּנָה בְּנֶה גַכִּי קָרֶת חָנָה• וְאָז הַשֵׁם אֲשֶׁר עַתָּה עֶלֶם: יְהִי שָׁלֵם• אָמֵן:

נאם זאב אבן הרב רבי דוד כהן נר"ו. בעל חבר חבר ספר נפש דוד נכד

הרב רבי משה בעל קרן אור• חזק: יטר 36( ירמי'): וגם שאל באב, חסר ו': בעת להם, פי' כעת ססלך למלחמ': אשר אתה עלם, פי' שס סל לרכע b ותיות סנעלס בגלות המר הזה:

ויכוח כנסת ישר b ל עס לולס, ומקוננת על עול גלות ורך המסטמס, ודודה מנקמה, יסלס ונס סכינס, ע"פ א"ב, וככל קינה חוק א, וככל סולס ח"י תינוק: ובסופו קקס סס סמקנר זאב כהן

אלהי הראשונים ואחרונים- אתה בראת• אפסי ארץ ואדנים, הוצאתנו מנא אמון באותות נאמנים- ראה צאנך אומללו בארצות אדונים: בא שאונך באזני ואשלח אפי ובצבאותם אעלה באוש. ואטיב אותך ואל תאמר נואש• ואחריתך ישגא ותאצל

כאור מאש:

ואלינו