שיר היחוד לכח אדר

איש ישראל ויאספו כאחד ואת האגרת הזאת קוֹרְאִים• באֲסִיפָה לְהַראות שהאותות הניראים האלה אמת ולא אמרים בדאים* ואחינוּ אַחִינוּ אַנְשֵׁי גְאוּלָתֵינוּ אֶתְנָן וְאֶשְׁכָּר אִישׁ אֶל אָחִיו ואל אביוֹנִים יְמַלְאוּ בִּמְלוּאִים אָכֵן אֲקַוֶה וְאֶשְׁאַף אַף אֲנִי לְהַרְאוֹתֵינוּ נוֹרָאוֹת ולגאול אותנו מאומות הטמאים• מאריות ולבאים וּמֵאַנְשִׁי פְרָאִים מֵאֱדוֹם וּמִישְׁמָעֵא ומאגריאים• ואכה שֶׁאֲבִיט נָאוֹת נִכְאוֹתַי אֲרִיאֵל וְתָאִים אוּלָם וְאוּמָנוֹת חָלָאִים · אָמֵן:

ומסכריקיס, פי' ג"כ יסמע f ליס וכמכס כר"ס( נ" 6)

מליצה צחה וברה- ושיר תפארה- מהחריף ובקי בשבע חכמות תלמודי ומפלפול כל סתום לא עממוהו מו' משה קוניץ ני מק"ק אובין בע"המח ספר העיון•

זאב ארב לטרוף טרף משים ארוחתו ושלו, ככה לו ידיד נפשי עיני ולבי, הרבני הבקי מליץ ומשורר. מו' זאב וואלף הכהן נ"י בכל מלחמותו ישלו אויביו, והוא על במותימו ידרוך נצח".

האמנם סחר פני לסוס כין בקורק על ספרו סירי קהלת מבלי כתר תחת לשוני היטין 6 ו סירע בעיני, הנס

מסעס סכרקיו ידעתי הפונה על יקר רוקן הרמה סינק למון כעקכ ססמס 6 קיו, להכניעו מרוב ככוקו מול 6 חיו הקטן ממנו ולקס קולה כנס נסרקוקי על פניו b ס לה סטים לכסו וקנס מעולס יכלתי לנעס נמירי קסלות, יען רחימי ינק קלונק