0

שחרית

אתה היית לגו בדר ודר; בְּטרםם קָריםם ילדו. חולל אָרֶץ ותבל gen‏ עד MAN e m‏

Win*:‏ עד

NM 2‏ שובו 935 AN 31078‏ שניםם בעיניף Ch go‏ כּי יעבור ואשמוּרדה re,:.‏ שגדה paar‏ כְחציר יחלת: e‏ יציץ Yen,‏ לערב ימולל d,‏ 95 כלינו

It dx

.

em,‏: שת עונתינו לנגדך עלמנו למאור : כל a,‏ 335 בעברתף 1353 שנינו

DS‏ הַגָה:

ימי שנותינף

בּהֶם שבָעים MA‏ וְאם A323‏ שמונים שגדה 0377 עמל ואו 1393 חיש ְעַפָה: מי יידע עו

שתה קרי

Berge waren gezeugt und Erd’ und Welt gebar, und von Ewigkeit zu Ewigkeit biſt du, Gott. Du führeſt den Sterbli­lichen bis zur Zerknirſchung und ſprichſt: Kehret zurück ihr Menſchenkinder. Denn tauſend Jahre ſind in deinen Augen, wie der geſtrige Tag, wenn er verſtrichen, und wie eine Wache in der Nacht. Weg flu­theſt du fie, einem Traume werden ſie, gleich am Morgen wie Gras iſt er friſch. Am Morgen blühet er und{ft friſch, am Abend welkt er und ver­dorret. Ja wir vergehen in dei­nem Grimme, und bei deiner Zorngluth ſind wir geängſtet. Du ſtelleſt unſere Sünden vor dein Auge, unſere Jugendſchuld vor das Licht deines Antlitzes. Ja, all' unſere Tage ver ſtreichen in deinem Zorne, wir verbrin­gen unſere Jahre wie einen flüchtigen Laut. Die Dauer unſerer Lebensjahre iſt ſiebzig

Jahre, und, kommt es hoch,

achtzig Jahre, und ihr Stolz iſt Elend und Unheil, denn ei­

lends entfleucht es und wir fliegen davon. Wer kennet die Macht deines Zornes, und wie in deinem Grimme, ſo deine