130 סדר הלל , לראות בשמים W,‏ מקימי מְעַפָר דל מאשפות 5 Yz‏: Dy Dam y e,‏ נדיבִי H‏: מושיבי Deen,‏ שמחה הַללוּיָה::

יי dex‏ ישראלל ממצריםם C‏ ועקב מעם xy‏ התרה יהודה לקדשו ישראל ממשלותיו: MT dr‏ m Dan‏ יפב r her‏ DD 377 DM‏ "MD 12887333 mhz‏ 7 הַים כי תנוּם PT‏ תמב לאַחור: DM‏ תרקדו כאילים גבעית בבניהצאן: מלפני אדון חולי אָרֶץ מלפני אלה יעלב: ההפכיהצוראַגֶםי מיםחלמישלמעינו מִים

gen, unſerm Gotte, der fo hoch thronet, der ſo tief hernieder­ſchauet, im Himmel und auf+ Erden? Er richtet empor aus dem Staube den Armen, aus dem Kothe erhöht er den Dürf­tigen, daß er ihn ſetze neben die Edlen ſeines Volkes; der bevölkert die Unfruchtbare im Haufe— die Mutter der Kin­der, frohlocket. Hallelujah! Da Jisrael aus Mizrajim zog, das Haus Jakob's von dem Volke fremder Zunge, ward Jehudah zu ſeinem Hei­ligthume, Jisrael feine Herr ſchaft. Das Meer ſah und floh, der Jarden wandte ſich zurück, die Verge hüpften wie Widder, die Hügel wie junge Schafe. Was iſt dir, o Meer, daß du flieheſtszj Jarden? daß du zu rück dich wendeſt? Ihr Berge, daß ihr hüpfet wie Widder, Hügel, wie junge Schafe? Vor dem Herrn erzittre, Erde, vor dem Gotte Jakobs, der wan­delt den Felſen in Waſſer­teiche, den Kieſel in Waſſer­

quellen.