הוא בראך| הוא נשאך|| באהבתו וחמלתו יעודרך ילמדך באחריתך להטיגיך ואש ופוף| אם תכסוף| לדעה מה משכרתך בראשיתך ואחריתך אתה כפי מהשבתך כטובתך כרעתך נתונה לך כיכלתך ויוצרך יחקרך וידע קומך ושבתך ואיך. תשטה| ואן תטה ומדעתו דעתך עזוב הבל| מתי תבל ושמור את משמרתך ילוד אדמה תשוב למה| תיגע לזרים בלתך פקח עינך ג אנך|| ואה שאלתך אתך והבורא קורא| אם תשוב ואשיבך מה ישאל לבני אל| וטובת אל עודפת ומה. תירא והעזרה עליך חופפת
הוא רצונו| ובלתו מקורא תופת
מואסם בדת| באש הנדוד ו
צריקים נמתוקים מנופ אם תשימם| על ואשך מצנפת ועל ידך תנמו לאות ולמופת והיו בין|> עיניך לטוספות אשר תפן| אליהם פן| יסון מלבב
199.
ל בוראי ראשית הכל מלי
אל אחד מה ובו עדיך
יעירוא כל יא'ן בלעדיך
בראת| אדם לכבורך
אכן לא הודעת סורך
אך למד ממעשה ידך
כי תולדות ארץ מעבדך
גם תתה בשחק הודך הודך הכל מלא ייםיום תעשה פלא פלא בכל נחוה גם אתזה לעומת זה
בצדק דרכי אל נצבו
ולהבל ו אל נחשבו
דרכי אל על מעגל סבבו
וכראשית באחרית ישובו
כל ימים בזמנם מה טובו
שמענו= שביניהם| רבן
קור וחום לקרב דין יקרבו