.204 אשרי האיש ירא מקול הקורא בעוד יש בו במה איש חשוב ילך ולא ישוב בשובו אל רוחו נוססה בו| ויגבה לבו בעוד יש בו הולך לקבר ופתאום ישבר בשובו אל 5| מהלניו גבוהים| כמלאך האלהים בעוד יש בו במותו כבהמה|| להבל דמה בשובו אל רוח"ץ את פניו| טהור בעיניו בעוד יש בו מי יגש אליו וטמאתו עליו בשובו אל אתמול קול הרים בשמהח ובשירים בעוד יש בו 0 ידעו בו יהגה| קינים הגה בשובו אל וודף טוב ויח| ושמן רוקה בעוד יש בו בלוייו נקרעים| וירום תולעים בשובו אל נמשכה מכתו|| ירכה כבוד ביתו בעוד יש בו עברו ימי מהומה ואין בידו מאומה| בשובו אל 5| דוע תפארת ולשון מרברת בעוד יש בו רד אל בור עמק ולשונו תמק בשובו אל הוד והדר לפניו| יראה בעיניו בעוד יש בו נפל למשואות|| וחשכו הרואות בשובו אל חמד סוד רעים| ומעשה תעתועים בעוד יש בו 0 מה יבקש בתבל כי הכל הבל בשובו אל תסובבן מלתך| וניד תהלתך בעוד יש בו ועל עצמו תגמור אך את נפשו שמור| בשובו אל .908 אבי הבן קרב לספוד כי אל ממך רחק את בנך יחידך אשר אהבת את יצחק

אני הגבר ראה שבר ומשושו נלה הה מֶקדתי פרי בטני ועל- לבי לא עלת

5 כי חשבתי לעת זקנה היותו. לרוח והצלה אך לריק יגעתי וילדתי לבהלה כי איך ישמח לבי ויגוע וימת יצחק

בכה אבכה בכל רנע ואשא נהי נהיה בזכרי. זה שלש שנים מותו בארץ נכריה

10 ושאתו ממקום למקום ונפשי עליו הומית עד שהבאתיו אל ביתי לילה ויומם בוכית כמה תלאות מצאוני ואלה תולרות יצחק

רעי הרפה ממני אם תנחמני תניעני מחלת נפשי אל תזכור ושמון אל תשמיעני

נשמה האדמה נשמה האדמה נשמה האדמה נשמה האדמה נשמה האדמה נשמה האדמה נשמה הארמה נשמה האדמה נשמה האדמה נשמה הארמה נשמה הארמה.