הך העפר במטה קמטם בערוב ודבר
ארבה מביש משבר טבעו בחשך זידונים
עד מות ראשית אונים
15
199
ובקר. אמר למלך ושחין אבעבועות ושבר להנקם באיבי המלך
פנים
ועוד העזו בלילה ההוא נדדה שנת המלך
נקהלו ויחד במר צרחו צאנכם ובקרכם קחו
וקומו צאו וזבחו
בשם
המלך
כטוב בעיניכם
0 ראש לילקומוצאו מאדמתי א תרפאו מחיץ מכתי
ובקשו רחמים על נשמ חמושים עלו ממצריהם
זרוע רמה התעוררה 15 קול נשאו כולם י"י- ימלוך לעולם .1 ,19.מס(ף
אספרה בעד כמהי ואצרה מצות. אלהי בטרם יסד אדמה תורתי" תמימה 5 גדר מקוה תהומים ובדברו שרצו המים דברתו השלים בחכמה ויפח באפיו נשמה הפיקו נות בית מצלעו
והוא הוות למד כי נאוה העץ ונחמר זומם רעה במשאליו וארב לו וקם עליו
חרה אף אל אל קין עין תחת עין
מורף כמעט אבדתיך לכלה וחרץ נתתיך
יסרו כפי ו ובשובו וכפר עליו
בלה כל היקומים יחד ולא נותר בהם אחד
0
וביבשה עברה העברה
6,
והשליטו על פרי זרעו
אם מצאתי חן בעיני המלך
והם מקברים בכוריהם ומרכבות ושלישים אחריהם
יצאו דחופים בדבר|| המלך ובים עבדים ניערה להעביר את בית המלך
אשירה לי"י במהללם
והיה י"י. למלך. .סא.88 ,88 פסום(
.981 * פלאי מאמיץ גבוהי בכל לב ובכל נפש ועד לא אצעדת! כימה משיבת ועפו בעלי כנפים ומשעל הארץ אשר בו נפש
וטפח קרוץ מאדרמה
ויהי האדם לנפש ומעץ הרעת מנעו
אשר יאכל| לכל נפש ופרי. מעלליו חמד
ומתוק לנפש קנא באחיו ובמשליו
והכהו נפש הבל אחיך אין
נפש תחת נפש ולכן לרעה העמרתיך
וכליון עינים ודאבון נפש ורשע 9 ימלט את בעליו
מאשר חטא| על הנפש
פחד
עד נפש
ועל יושב הארץ כי. באו מים