|| דער נייער.ספר הדרשות'

נואה כי הממתח לוה הוא דושת ד' עקיכא כמס'(סוטה ייז איש ואשה. וכו שכינה ניניהס, לא זכו אש אכלתן ומעאתי כשם הנו'א זיל שהשכיל להסביר מרוע נתן הקכ"ה אות יור נאיש ואות ה' כאשה דוקא ולא להיפך, עפיי מה דאיתא'במס. (מנחות ל.) מאי. דכתיב כטחו כה' ער עדי כי כיה ד' ציר עולמים. כדדויש ר' יהורא ביר אילעא, אלן שני עולמות שיא הקכ"ה אחר כה' ואחד ביוד, ואין אני יורע איזה הי כיור, מדכתיב אלה תולרות השמים ואוץ בהבים אית בתבראם אלא נה' כראם הוה אומר העוהיז נגרא בהי ועולם הבא ביור, והנה מצינו בגמרא (נימ נ'ט) אמר וב כל ההולך נעצת אשתו נופל נגיהנם, איל רב פפא לאביי והא אמוי אינשי אתתך נוצא גחין ולחיש לה, ומשני ליק הא נמילי דשמיא הא במילי דעלמא, ופי זה חיור שבן נברא העוהיב נתן כאיש להורות כי במילי דשמיא ועניני עוהיכ שייך לאיש ואין לו לילך בוה בעצת אשתו והה' שבה נברא עוה"ז נתנה נאשה כי נמלי דעלמא צויך לשמוע ולהתיעץ עם האשה. ע"כ דברי. חנר'א ו'לי

והנה להכין הועיון הצפון בה שחעוהיז נכרא כה' ועוה"ב נברא ביור. מצאתי נספר היקר דכו חכמים להרה"ג ר' וואלף מישץל הסבר יקר מאר נעלה, כי הנה שתי האותיות הללו חה' והיור, הם שני סמלים אחת לנצחיות ואחת להשתנות, כי אִם נחבונן נדנר נראה כי כ' האותיות הללו הן משונות בצורתן מיתר האותיוח, היןד היא רק נקידה ואין לה שום פתח כמו שאר האותיות והה' יש לה שׁני פתחים תחת אשר לשאר האותיות וק פתה אחר, וע"כ לקחו את היוד לסמל התמידית והה' לסמל ההשתנות ואמוו שהעולם הוה נברא בה" יען כי העולם הזה הוא מלא חליפות ותמירות ואין לך דנר נעחי הכל מתחלף ומשתנה, ועולם הבא נכרא ביור, כי שם תמירית ונצחית,

ולמי'ן נבין הרעיון נמאמר המכר.בי לקה השי'ת את היוד המווה על החמידית משרי ונתן לה את ההי המורה על השחנות כי היא היתה צויך לשנות את טבעה מכפי שהיתה, כי בכל מקום האיש נוזו נום הכא כל אש תאמר אליך שרה שמע בקלה, ואות היור המורה על התמידית נתן כיהושע שהיה צויך להשאר בצרקתו ולא יתפש כרשת מחשכת המונלים, כמיש ויקרא משה להושע בן נון יהושע, ואמרו זיל, שאמר לו, יה יושיעך מעצת מוגלים, היינו שישאר נצרקתו ולא ישתנה,

ויש למצא נהמרוש הניל עור רעיון יקר והוא מה שראיתי להרהיג. ר' יוסף חיים דייכעס אבד'ק לעז אַננליא. הנה כל דכו נעוך לפי הכמות ולפֿי האיכות, יש דבר שהוא קטן בכמותו אכל הוא נחול באיכותו כמו זהב ואבן יקרה וטרגליות, ויש דכר שהוא נדול בכמוה אנל הוא קטן באיכות כמו אבן פשוט וכול עץ והנה כשנתבונן ברבר נואה כי האות ה' הוא נדולה בכמותה מן היור שהיא הקטנה שנאוחיות אולם באיכותה היור נחולה טן הה' כי היור מספוה עשרה והה' מסמױה

-- 119-­