דער ניער ספֿר הדרשות"

וי ר+ת' לדרוש ג.

א) אל תניט אחריך ותבֿט אשתו מאחויו ותהי נציב מלח(בואשית יט) פירש"י מאחרין של לוט. והוא המוה, למה הזהיר שׁלֵא יביט אחויו? ומה שפירשיי שאינך כראי לראות בפרעניות. ניכ תמוה שהרי כל העולם ראן כמפלתם, ולסה לא יראה הוא? ונראה כּי מקורם נאמר. ויחמהמה ויחזיקו האנשים בידו ונו' ויציאהו שאין זה הדוך האדם החרר להעיל את נפשן להתמהמה נמקום פכנה, א הענין יובן עפיים שכתב רשיי כפ' קרח. וקוה שפקח היה מה ראה לשטות זה, ותירוץ שואה שלשלת נרולה יועאה ממנו, אלמא דכל שעתיד מִמֵנוֹ אדם גוול הוא מונטח ינצל, וּכמו שמצינןו נמשה שהונ את המצוי ויפן כה וכה וירא כי אין איש פֿירושײ שואה שאין עתיר לצאת ממנו ארם גרול, וזה חיה נ'כ בלוט, ימחמת שראה שעתיד לצאת ממנו שתי פוידות טוכות, רות המואכיה ונעמה העמונית זמלכות פית דוד, כטוח הי' בוכיתן ולא קשה עלין ההתמהמות במקום פכנה, וְלוה אמר לו המלאך, אל תניט.אחריך', פי' לא תסמוך על מה שעתיד לצאת ממך, אל חכט לוה, פן תספה בעון העיר, ולזה אתי שיר הלשון שפירשיי ותבט אשתו מאחרין של לוט, היינו שראתה מה שיצא אחריו, וסברה שממנה יהי', ובזה סמכה יעצמה כאיזה התמהמות, ולכך ותהי נציב מלח דחיינו שנענשה בעונש שנאמר בפ' נצכים, נפרית ומלח שׂריפה כל ארצה!)

נ) אל תביט אחייך ותנט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח(בראשית ייט) יש להסניר הרמו נורך מושכל, כי מלח סדומית מסמא את העינים, וה' הִממִיר על מרום נפרית ומלח, וככר כא המטר חוה אחורי לוט ואל היה ננר פנין לא היה יכול ללכת, ולכן נאמר אל תביט אחריך כִּי אילן יהפוך פנין לאחוריו ימנוש את המטר בפניו ויסמא עיגין ע'י הנפרית והמלח, ונם הווהר שלא יעמוד בכל חככר השוה, כי ירוע כאשר יוליך הווה שלג וימצא אדם או אילן עומד אז יחעכב עלין השלג ויכסהו, משאיכ כשהוא רץ והולך, וגם היוּם כמרבריות שנמעא החול הדק זיוליכגן הרוח נתבּנית עמולים גדולים ונוראים ממקום למקום ואם ימעא נדוך עץ או איש, ינוה עליו החול ויעשהו כנל גרול, ואשחן שׁל לוט הביטה מאחריה ופנשה כפניה את המטו של מלח סרומית וסימא את עיניה ולא יכלה ללכת הלאה והרוח הניע עליה זים מלח יותר ויותר ער שנעשית נציב מלח. ולכן כתיב ותהי גציב מלח. ולא ותהי למלח.?)

) הנאון ר' יעקב מליטא. 2) הנאון בעל מטה משה זיל. אַולם ב:מ' נרה ע' משמע דנהפכה בעצמה לנציב. מלח.

-- 127=