דער נײַער.ספר הדרשות'"

לקוטים ממבֿחר הדרושי על הפסוקים ומאמרי חזיל והענינים הנזכרים בחדרשות הקודמות חיי שיר היהי לדרוש א.

א) כַנִמוְא(ברכות י"ח) כי החיים יודעים שימיתו,. אלו צדיקים שכמיִחתן קרוים חיים, והמתים אינם יודעים מאומה, אלו רשעים שבחייהם קרוים מתים. ראוי להזכיר פה צחות גאה, מנאון אחד, רב באחת מערי ליטא שלרנלי איזה ענין בא פעם לעיר קעניגס:ורג בגרמניא. והתראה עם הרפ הריפוהמי דשם, גלוה וקן, מחלל שבת ואוכל טריפות וכדומה מן המרות המשבחות שהיו לרב ריפורמי זח, וכשיחתם ע'ד איזה ענין שאל לו הנאון, אמוו נא לי וב נככר הראשי תינות של ובנים? הרב הויפּוּימי לא ירע מה להשיב לו עיז, אז ענה הנאון אגי אומר לֶךְ הי"ת של דננים שהוא רשעים בחיים 2קראים מֹתים, הלא במלת רבנים יִשׁ גס יוה תמה הרב הויפורמי. על הדכר, ע"ו השיב לו הנאון, הר'ת אלן הם וק נעך ובנים כאלה שאין.יור' בתוכם...!):

ב) במס'(תענית ה') ר' נחמן ביר יצחק הון יחבי בסעודתא. א"ל ר"נ לריי לימא מר. מילתא, אל הכי אמר ר'י אין מסיחין. בסעורה שמא יקרים קנה לושט ויבא לירי. סכנה, בתר. דסעיד אל הכי אמר ר"י, יעקב אכינו לא. מת, וכו' נראה בהכנת. מאמר זֶה מבלי להרכות בו הדקדוקים הידועים, שֹׁני קדושי עליון אלו כאשר יִשבו לאכול, עלה על דזעת אחר מהם, לשאל על חכלית האכילה והשתיה וכל תענוני החומר שרם וק כדי לפטם את הנוף לעשותו פימה עלי כסל שסופו לירר שחת, וע"ו אמר ר'ג לויי לימא מַר מלתא, יל שיאמר לו מלתא בטעמא על תכלית האכילה ושתיה, וע"ז השיג לו ר'י בשם ר' יוחגן, אין מסיחין בסעורה, ריל אין להרכות כשאלות וחקירות ע"ר האכילה ותכליתה, שמא יקדים קנה לושט ריל שמא ברכות החקירה על חכלית האכילה ושתיה ימאס אותם כי יראה שכף אלה מרכים ריעי וזכל, ויבא עיז להקרים קנה לושט והוא משל על מעלות התורה והתפילה היוצאים דוך הקנה, על האכילה ושתיה שהוא מכניס דרך הושט. וכלא אכילה ושתיה יסתכנן, אבל בתר דסעיד כא ויי להשיב לו על השאלה, למה 15

1 שמעתי.