חיי שריה

לאדם נאמת לנלות זמנו כאכילה ושתיה ולפטם את נופן שהוא קצר ימים וימי נצל עובר, ואמר לו אמת כי נוף האדם ימות אבל נשמתו חי' וקיימת גם אהר וע"ז אמר לו, יעקב אבינו לאַ מת, ואף שראינו כי חנטו וספדו אותן הנה נ"ז עשו וק לנופו, אבל לא לנשמחו, ולחיי הנשמה שאחר מותו דרוש קיום הנוף בזה העולם לפנל מצות ומע"ט, ולקיום הנוף דוושׁ אכילה ושתיה, ועל אופן זה, סרו כל הקשיות שהקשו המפרשים נמאמר זה!):

ג) כי עפר אתה ואל עפר תשוב(כראשית נ') ובמדרש, אמר הקכיה לארה"ר קומץ עפר שנבראת נזולה בידך לכן ואל עפר תשוב, ולכאורה קשה, הלא גולן קנה בשוי מעשה וגם כאן הלא פּנים חדשות נא לכאן, כי הלא הקומיץ עפר נעשה חבנית ארם המעלה ואין לך שנוי מעשה נדול מזה איכ למה ישיב הארם לעפרו ע"י הקומץ עפר שמולה כידן? ונראה עיפי מיש(ב'ק ציז) וכן הדין(בהו"מ ס'ש"ד סיה) האי מאין דנזל עפרא מחבריה ועשי' לכינתא לא קני, מיט? דהרר משויא ליה עפרא והיה שנוי החיוזר לברייתן ולא קנה, וו'ש, כי עפר אתה, עפר נוולה כידך, וא'ת שאתה קונה בשנוי מעשה יען כבר נעשת מהעפר ארדם, לו'א ואל עפר תשוב, כי הוה שוי החוזר לקרמותו ואינו קונה?)

ד) וינאה יצחק האהלה שוה אמו, ויקח אֵת רבקה ותהי לו לאשה ויאהנה (נרואשית כיר) קשה למה ספרה החורה כי אהב אותה ומה באה ללמרנו כוה?' ול כי התירה תשמיענן בזה צרקת אבינו, כי וק אהי שלקה אותה ותהי לו לאשה אחיכ ויאהבה,(וכן נהנו אבותיגו נדורות הקודמים, המחבו) ולא כמו שנראהה בדור סורר ומורה של היום שהאהנה קודכת לנשואין כמה שנה, וכ'ש כאשר עושים אירוסין שהחתן נותן טבעת להכלה, לא כמנהג. אבותינו ע'י קנין וכתיבת תנאים:.. הנה מצינו ברנקה כשרואתה את יצחק לקחה הצעיף ותתכס וזה מרת צניעות שלא להראות שפח מגולה, ונימינן התפשטה המספחת לכא לכעוות מועים אנשים ונשים ומלבושי תועכה, ובנות עם סנולה, באות השופי זרוע ומפה מגולה, וראיתי בכה'ע כי נם כומר אחו נוצרי קרא תנר ע"ז ומחה ננֹר הפריצות המנולת הזאת, ומי יתן וישימו זאת על לכם, מנהיני עם קודש, להוכיח בשערים, לנער הנדרים, כתוך עם ישרים.. להיות מזה נזהרים?)

ה) בנמרא(נימ פ"ז) כתיכ קמח וכתיב סולת, איר יצחק מכאן שהאשה עיניה צרה באורחים יותר מן האיש. נמשאי אשר נשאתי נעיר יאַמי ככהכ'ת קאטענבורג שבּת חוון תרצה, הוכותי המאמר הזה והקשיתי, למה תהין נאמת עיני האשה צרה נאורחים יותר מן האיש, הלא הוא יתעמל על פרנסתו והוא יודע עד כמה קשין מזונותיו שֹל ארס, נעור שהאשה עפיי רוב אינגה יורעת נפרטיות מכל העמל

1) התורני המנוח ו' יהורא ליב שטילמאן עיה טארוטינא. /2) הנהיק ר' שעפטיל זייץ. 3) הרהיג ר' צבי הירש פארבער לונראן,

=}38-­