תודלות: ו יי יי יי יי אע איטאליאאעאעיייאאא א יא אי
לקוטים ממבחר הדרושי על הפסוקים ומאמרי חזיל והענינים הנזכרים בהדרשה הקודמת
רחתולדוחחת'.
יא) ואלה תולֵדות יצחק בן אבוהם, אכרהם הוליד את יצחק(בראשית כיה) במדרש, הה'ר, ניל יניל אכי צדיק ויוליר חכם ישמח בו.(משלי) הגאון מלבי"ם זיל הורה לנו ההבול נין נילה ושמחה, כי נילה היא השמחה העוכרת הפתאומית, והשמחה היא שמחת הנפש התמירית, והנה אם יאושר האב והוליך צרדיק הלא יל יניל נילה אחר נילה וריצה אחר דיצה אבל עוד לא יִשמח שמחה עולמית, אבל אם דבן הצדיק הזה יוליר נ"כ בֵן חכם, אז ישמח בו האב הזקן שמחה תמיריח, כמיש מי שחוא תיה וכנו ת"ח וכן כנו ת"ה וכו' שנא' לא ימִישׁוּ מפיך וְמִפי, זרעך ומפי זרע זרעך אמר ה' מעתה ועד עולם, וכמשיה, עטרת זקנים בנים, ווים הפסוק, גיל יניל אבי צריק כי האכי צדיק וק יניל נילה עוכרת בלתי תמיריח, אבל, ויוליר חכם, אם העריק הזה יוליר ניכ כן חכם, אזי יִשמח בו האב הזקן שמחה שלמה ותמירית, כי זכה לכנים ובני כנים עומקים בתורה וכמצות, והנה אכרהם הולִיךְ את יצחק. ושמה כו-שמחה אין קץ וק אחר שראה תילרותין מעשי יריו להתפאר כי ירע כי יחו נעשה אכסניא של תורה ושל יראת שמים, ותורה חווית על אכסניא -שלה.!) י
ב) ומזכרנו החנדל. בין נילה לשמהה, אוכיר פה מה שאמרתי פעם באחת מדושותי גיאור על אנרה נפלאה מאר, והיא במסכת(סוכה מ"ח) הני תרי מּינִי חד שמי' ששון והר שמי' שמחה, איל ששון לשמחה, אנא עדיפנא ממך, רכתיב ששון ושמחה ישינ, איל ששון לשמחה אנא עריפנא מִמֹך, דכתיב, שמחה וששון ליהודים' איל ששון לשמחה יחד יומא שבקוך ושווייך פרוונקא(שליח) דכתיב, כי לשמחה תצאן, איל שמחה לששון חר יומא שנקוך ומלן כך מיא דכתיב, ושאבתם מים בששון, איל החוא מיוא דשמי' ששון לר' אכוהו, עתירו התמלן לי מיא בעלמא דאתי, דכתיב ושאכתם מים נששון, איל מי הוה כתיב לששון כרקאמרחן, השתא דכתיכ בששון, משכי' דההוא נכוא משויגן לי' נורא(נד) ומלינין בי' מיא
) הרה"ג ר' זאג צבי קליין.
= 158-