ה ול דיורת.

הנוף, שׁמן ששון, שמווה על הנאח ותעניני הנוף,. והשני המחזיק בשיטת בעלי הנמש, חמדכאום. ומסנפים:אח הנוף, שׁמו שמחה, המוחה. על הנאח ושמחת. הנמש ושני. אלה התוכחו זע"ז, וכל אחר אמר"אנא- עדיפנא. ממך. ומביא איה לשיפתו ימן* חכחוג,. זה מן. הפסוק ששון ושמח", שמִזהּ שהכחוּב מקרים ששון לשִמֵהה. היא ואיה. שהעיקה-היא וֹק הנאת-הנוף, וזה. מן. חכתוב,: שמחה! זששון,+ שמוה משמע. שתעיקר, הוא שמחת הנפש, כי מקרים שמחה לששון,' וכשראו שכל אחר מביא ראיה. מן הכתוב לחוק שיטחן, הדשו וכוחם והכיאן פסוקים הדשים, וששון אמר לשמחה, יומא. חר שנקוך ושויך פרוונקי, רמז לו הוה כי הנפש הוא וק כנחינת שליה לשמש את הניף שחוא העיקר, וחכיא. לזה-ראיה. מן. הפסוקים, בי נשמחה תעאו, אז פנה זה שהחזיק נשימת נעלי הנפש, והביא. פֿסוק המראה היפך שיטחו של מחננדו. כי הנוף* הוא טטלל חנשמה כמיש, ושאכתס מים נששון, וכשראהת זה שההזיק כשיטת הניף שלא יוכל לנצח את כתננדו,. פנה לאחד מחכמי ישראל מעוינים ר' אבוחו,. ואמר עתירו דתמלן לי מיא לעלמא דאתי, והוניה לו שכימים הכאים עת תתכרור סוף כל סיף האמת לאמחו, אז יתנרר כי הצרק אתו שעיקר 'הוא הנאת הנוף ונולם ישמשן לו פֿרביא לו מים ר"ל תענינים והנאות הנוף, דכתיב ושאכתם מים בששון, אנל רא חשכיל להשיב לו תשונה נצחת. ואמר לו כִי נששון נחיב, ויומא חר שנקוך ומלו נך מיא,. ר'ל שהנוף כהנאותיו ישמש וק לקיום הנפש. שהיא העיקר, לפי השקפת הרת היחרות. שנפש. בריאה חוכל להיות יק ננוף בריאי והבן!)

נ) ואלה תולרות ישמעאל בן אנרהס, אשר ילדה הנר המצוית(בכראשית כיה) אפשר לומר נזה עמיימ שפּיוֹש הנו'א ז'ל את הכחוכ, בן חכם ישמח אב ובן כסיל תונת אמו'(משלי) דהנה אנו רואים ילדים שהם דומים בכ? הענינים אל אביהם, ואס נואה ילֹר כזה נוכל לרעת מי הוא אכין, ויש ילדים שהם דומים בכל דבר. לאמם, ועפיי רוב נמצא שה'לד שנכוא מחלק האב. והוא רומה לו בכל ענין, הילר הזה חוא חכם ואיש יִשר, ולהיפך הילד שרומה. לאמו ונניא מחלק האַם, הוא נן לא. חכם ועצל, ולכן אמר שלמה, כן חכם ישמח אכ, מכיון שהוא דומה לו. ישמה. לבו בחכמתו, ונן נסיל תונת אמו, כי מכיון שׂהוא דומה לה לכן יש לה תונה. מ2סילתי, וושיה ואלה תולדות ישמעאל אברהם, ור הן אמנם שישטעאל. דיה בן אכרהסו, אנל הבן הזה לא נכרא מחלק. אכיו. רק, אשר ילרה חנר. המצית,. שחיה. דומה. לאמו, ולא לאכרהם, ולהיפך- ממָנן היה. יצחק. כי, אבְרְהֵם הוליר. את יצחק, ני הוא היה' מחלק אנרהם, ועפי"ז גבֿין מיש נילקוט(משלי) 7 חכם יִשׁמֵה אב, ז ה יצחק, וכ כסיל תונת אמו, זה יִשמעאלי. זהבן. זי

: די:

אססאאשסאטאייעעעעאעטוקטאסאאשאי.

אאיסטיעטהיהטהטהאישאיאאאמעאאאמומי!

1) דיע..:2) דרהיג רא"א א יוראלאווין ניוריארק,|

.

160:==