דער גייער-ספר הדרשות"

עו לחם חתעמל כמה יניעות ער שמויעת אפיך תאכל לֵחם. ולכן לעתור לבא בְעַת שרוה הארם יחמהר- ויניע להיותו שהי' קודס החמא ומלאה האריץ דעה. ויהי" שוב נמיתו של האדט למוב נם הטכע כִלּה חתהפך באופן שהאַרץ ממבַּעה תוציא נלוסקאות וכלי מילת(שכת?;) והוא משל על נטיתה הטוכה של המבע שמצר נשיתה למוב חשפיע לאדם כל טוב בלי עמל ויניעה.,.*) י

נ) אלו דכרים שארם אוכל פִּירותיהם כעו'הז והקרן. קיימת. ל?עויהב ובו' השכמת בי המדוש שחרית וערכית והכנפת אורחים,(פאה פ'א) יש למצא בוה וז נאה שמי שיש לו אורח יזדוז בתפילת שחרית וערכית פן האורה הוא רעם,*?)

ר כנמרא(פנחררין ק"ה) איר יוחנן, מברכותיו של אותן רשע אתה יורע מח היי כּלנּו, כּיקש לומר, שלא חשרה שכינה עליהם, אמר, ומשכנותיך ישראל, בִּיקֶש לומר. שלא תחא מלכוחם נמשכח, אמר כנחלים נטיו, כיקש לומר, לא יהי, לָהם זיתים זכרמים, אמּר, כנגות. עלי. נהר וכו' אמר.-' אכא ביר כּהנא,= וכולם חורן לקללה הוץ מנתי כנסיות ונתי מדרשות, שנאמר, ויהפך ה' אלקים את הקללה לברכה, קללה ולא קללות עיכ, וסנת הדבר שרק הקללה שלא יהא להם בתי כנסיות ונתי מדרשות. נתהפכה להם לנרכה והשאר כוּלן חורו לקללה, אפשר לנאר באופן פשוט כי אעפ"י שדנרים שבלב, לא הױי דברים. והנה ננונע לברכות וקללות להרנרים שבלב משפּט הבכורה על הדברים שכשפה, והנה כמובן, כשנקש לומר, שלא תהי' מלכותם נמשכת" או.שלא יהי' להם זתים וכרמים' היחה בוה מחשבה. חבאה מתּוךְ הלב, כי הלא הי' שונא ישראל נאמת, וכשלא. יהי' להם כל אלה יחדלן להתקיים, אבל מה שבקש לומר, שלא יהי' להם כתי כנסיות ובחי מררשות. הנה וק הוהוו קל נלא מחשנות הלב כ"כ, כי מה איכפת להם לשונאי ישואל. אם נוברין יהוראין אלה יכלו כל ימיהם בניכ וכבים. והשי"ת היורע מחשכות ארם הבריל בין מחשכה למחשבה חזוו לקללה וק אלה שנאו מחוך קירות הלב, אבל. המשכנותך ישואל נתקיימה באמת כי נם בלעם כמסתרי הלב שלו לא היה כ"כ. מחננר לזה,*)

ד) אכן אם כרכת כלעם הרשע, משכנותיך ישראל, לא חזרה לקללה במובן האמור, נתקיימה קללות כלעם הרשע מה שהיי בלכן שלא יהי' להם בתי כנסיות. ובחי מדרשות כמובן אחר לנמרי בימינן. אמנם יש לנו בתי כגסיות וכתי מדרשות עתה ועוד במספר מרובה מאר, כי ככל עיר ועיר יש בתי תפלה יתר הרבה כפי הדווש.= קטנים ונרולים, למשל בעיר יאסי יש בלי עיה יותר ממאה ועשוים בתי­תפלה, בעיר באטושאן יש שמונים בתי כנסיות, וכן ביתר העירות שב"י נחתים. שמה, אכל מה תועלת כי הרוב מהם סנורים על מסנר שבועות. וירחים, ובכן

2) עיפי הגאון מהר"י מליסא זציל. /?) הרה'ק ר' שמיאל מקאמינקי ז'צל. +) הרהיג ר' מי א. עמיאל.