דער גיער.ספר הדרשות'

ולכן ראוי לְהֲרחִיב מעט חדְבור בוה,

ראשית כִּל לרעת כי למו האמת, המאמר, אתם קרוין אדם ואין. אוה"ע קווין ארם הוא רק מאמר אנדה. ולהלכה אינןו כֶן והראיה ממשנה(כלאים פֿיח מיו) וארם. מותר עם כולם למָשׁוּךְ לחרוש ולהנהיג ונורע לדינא שנם הנכרי מותר לחרוש, למשוך ולהנהיג עם כל. מיני הכחמות ואין בהם. משום כלאים..

ואמנם הרן דין אמת והשופט נשכל ישר ומי שיש לו חיך לטעום נועם מליצות חכמינו זיל יורע כי המאמר, אין אומות העולם קווֹין אַדם, אינו בא להוציא. את. הנכרי מכלל ארם באופֿן שמותר לשפוך את דמו או לעכוד= כו פֿרף בלי משכורת כמו עם כהמה, רק הוא מליצה הנאה למעטן וק מן המעלה העודפת שיש לישראל על שאר'האומות כקנלת התורה ושמירת מצותיה וכדומה שעי'ן קרוים אדם המעלה ורנמאות כאלה אנו מוצאים במליצוח חול הוכה, כמן מי שאין לו אשה, מי שאין לו קרקע אינו קרוי אדם(יבמות סיג) היעלה על הרעת, שלרעת חול מי שאין לו אשה או קרקע איננו אדם נאופן הפשוט? הלא כל בעל שכל יבין שחוא רק מליצה והכונח, להוציאו מן המרונה של הרוב מכני אדם שיש להם גשים וקרקעות!)

יב) ויש עור למעא רעיון נכון בהמאמר הניל. כי הנה ההנרל שנין ישראל לבין אומות העולם הוא גם בזה, שאצלם אין שום ערך להיי האדם הפוטי כמקום שנוגע לקיום המדינה ואשר העס, וכשעה שדרוש לעאת למלחמה לקראת האויב ולהגן על ארץ המילדת, הנה שום איש לא יוכל לפטור את עצמן מן המלחמה באיזה אמתלא שתהי', היתכן שיבא איש נשעה שמתייעין על המלחמה ויאמר, נשאתי אשה חרשה, או בניתי נית חרש או נמעתי כום ולא אוכל לצאת לצכא, לא כן נעם ישראל, עפיי תוות ישראל יש לכל ארם פרטי חשוכות וערך גם בשעה שנוגע לעניני קיום המדינה, כמןו שמצינו בפירש כתורה, ודכרו השוטרים אל העם ונו' מי האיש אשר אוש אשה וגו' ילך וישיב(דכרים כ) ולזה כיונן ו"ל אתס קרוין ארם. אצליכם יש חשיכות וערך גס לאדם פרטי וחייו יקרים אפילן כמקום ישנוגע לקיום האומה ואשר העם ואין אוהיע קרוין אדם, כי אצלם אין שום חשיכות זערך לארם פרטי כלפי העם כלן?)

יו) וראוי להכיא פה הכונה נפירש"י(פרשה פנחם) שמכיא בשם ר' משה הדרשן עה"כ, כי אתס המעט מכל העמים, ה' מעט, כי דעת התוס' על מה שאמרן חזיל ואין אומות העולם קרוין אדם, כי;האדם' נקוא גם אוח'ע, א"כ אנחנו נקראים ארם והם נקראים האדם, ואו אנחנו מעט ה. מהם,?)

1) מצאתי. /2) הנאון ר' נעלאל זאב שאפראן ז"ל. ועיין בספרי תוות הנפש { חלק ראשון חוברת אי שהארכתי בזה בדברים נאותים, /9) הנח"ק ר' שמואל גינצלער זיל אבדיק אויכערווישע. עש

==