6 מנשה מרנלית,

בשנות הארבעים(משנת ת"ר עד שנת תר"). יש לדעת,| שעוה במרם התערבה הממשלה בדבר השכלת היהורים, נמצאו קרני זויות ברוסיה, שהו בהן בתי| פפר מפודרים, שנופרו על ירי היהודים בעצמם, זה היה פרי השפעת חוצה לארץ. נמוכז הבל רופיה החרשה, בעיר אודיםה, אשר בשניל ערכה המסחרי, משכה אליה הרבה יהודים מחוץ לארץ, נפתחו נזמן קדום בתי ספה מסודרים ,. שנופדו= והונהגו. על ידי ובהוצאותיהם.. עוד לפני שנות הארבעים| פרחו באודיפה בתי הספר ליהודים תחת הנהגתו של הדירקמור שמירן) שהיה מפורסם בתור איש מדעי ונעל השכלה רחנה. ברוחם ובדמותם של בתי הספר האודיפאים נוסד גם בית. ספר בקישינוב, ובראשו. בתור דירקטור היה הד"ר נולדנטאל, איש נכבד ומכובד על הברות, ואחוי כן עמד בראשו תחתיו, אם לא נשגה, ר' יעקב אייכננוים, שהיה אתרי כן אינכפיקטור| לבית מדרש הרננים בז"מומיו.| אך נכנד עוד מאלה היה בית הספה ש:וסר[בריגה בשנת 1838 בהשתרלות קהלת שלוק, שעמר בראשה הדוקטור לילינטאל, שתפרסם שמו מאד אהרי כן בין יהורי רופיה,| בגלל פעולתו. הרכה ביסור בתי ספר ליהודים ברוסיה, כמו שינואר לממה בפרק מוחד. כתב הבקשה שהגיש ,קהל" שלוק יש נו רנה ראות חשונות, שנקל לדעת על ידן, עד כמה היה ,הקהל" הזה, גם בזמן שהיה קיים על פי החוק וידו. היתה תקיפה, רחוק מדרכי ,חנרה. נסתרה" בעלת ,,שאיפות ריפובליקאות תלמוריות".") בין הלמוד יחשבו בכתב הבקשה: קריאה בלשון רופיה, הדקדוק| הרופי ההיסטוריה הרוסית. עוד יאמר שם בכתב הבקשה, כי המורה הואשי צריך להיות בן הדת היהודית מא.שי חו"ל, איש מלומד ,ברוח ההשכלה המהורה", ומלבד זאת צריך שיהיה בו בנית הספר הזה ,מורי רוסי אחר, בעל כתב תעודה מכית ספר על רנר ידיעתו את השפה על בוריה".

ו) הוא בצלאל שטירן, שנדפם מכתב ממנו בלשון אשכנו בדמות הסכמה בראש הקובץ הספרותי ,פרחי צפון" ח"ב. המתרגם,

) מכוון נגד עלילות צוררי היהודים על ,הקהל" שעריין לא דלו לְהפיצן ולדבר בהן בבדבו ידוע ומקוים בראיות, המתרגסו

ו