2 ג 2 2 2 הוה הייה הרקתה וש שליחו אא התה היה אשת קר תת יא ליאה ליה הריק מהוהומה חי 2 קסויק יקוהה

19 מנשה מרגלית. בשעה שכבר וצא. מפורש לתת דיפלומים= ליהודים,= שוכו לתארי כנוד מדעיים\לפמור יהודים כאלה מכסף הלולת(ע"מ= הפל'פים-191. ו*183. בחוקי המסים. שבכרך ץ והפימנים. פד, 80 ו-85 בהופפה לפעיף 3 שבכרך 0% באה לפני הסינט על ידי המיניסטר להשכלת| העם שאלה ד ששאלה הנהגת| האוניברפיטת. הדירפמית: ,אם רא" לתת ליהודים שזכו. בתארי כבוד מדעיים= דיפלומים. על זה ואם אפשר להציע לפטור יהודים| כאלה מכסף הגולגולת בזמן שהם מן הה"בים במם זה על פי מצנם", והממלא. מקום. גיניראל. גוברנאטור של רפיה החדשה| הציע להוצ'א. ממפלגת הסוחרים. את הרופא המילד היהודי. הדוקטור ראפאלוביץ 6 לפי. פשוטי של רכר היתה שאלת הנהגת. האוניכרפיטה= הדירפטית, מפורשת: בספר החוקים. דומה לשאלה אחרת, והיאו אם יש לנהוג עם היהודים על פי התוקים בעדם? אבל הסינאם חורה הואת על פי החק| הספורש. מן| המעשים. האלה יוכל הקורא.= להנין בנוור, מה קשה היה ליהודים לקנות השכלה כללית| ומה. היה פריה להם בעולם המעשה, בשעה שמצד ,אחד הביטו רוב היהורים באיבה| אל אהיהם השכלה, ובשררות| הגנוהות| שבצנור הנוצרי--במחלקות האוגיבירסיטות,= במועצותיהם. ובהנהגותיהם--נכשלו בבעלי. דעות משבשות וסות כל כך, שהסתפקו גם אם אפשר להתנחג עם היחידים. על פי החיקים. הערוכים בפרט, בזמן שההוקים ההם נערכו ברוה סבלנות.

אחרי אשר| תארנו את מצב היהודים. בפרקיו= העיקריים. כפי שהיה לפני. שנות הארבעים ואת הנסיונות שלא עלו יפה, שנסתה הממשלה בהפצה להיטיב להם מעט, נענור אל תקופת יסור בתי הספר| המיוחדים= ליהודים ברופיה, אשר הרמן אתת את מצנם הרותג'. אנל נהוץ לדעתנו לברור= הרברים. ושכלולם. לתאר

כתחלה בקצרה| את מצכם הרוי.של היהודים| בימים| ההם ברוסיה.:

היהודים מרגישים צורך במוון רוחני גם בשעה שהם נתונים בתנאים. היותר קשים. בהיותם| נלהצים מלמעלה ונרדפים מלמטה, ו

') שם כרך זו תלק שני,

ביהוד המערב ומתנגד בני. הם ואדוקיג בסוף ו ההומרו