ו

5 ובא יומה|| ונד עמה| וגם היתה כאלמנה באין תורה| ואין מקרא| והמשנה נטמנה והתלמוד כמו גלמוד| כי כל הודו פנה ויש וגם עורגים| מקום אנה ואנה מקום תפלה| ותהלה לבית תפלה נתכנה

0 לאת וכף אכה|| ובפי תמיר קינה ואין לי דמי לאמר מי יתן ראשי מים

ראש אקרח ומר אצוח| על גולת אשביליה על אצילים\הם חללים| ובניהם בשביה ועל בנות| מעודנות נמסרו לדת נכריה

19 איך עוזבה| עיר קורבה% ותהי כיום* שאיה ושם חכמים| ועצומים מתו ברעב וציה ואין יהודי| גם יחידי בגיאן גם אלמרית ומיורקה ועיר לא נשאר שם מהיה והיהודים השרידים הוכו מכה טריה 9 לזאת אספדה ומר אלמדה| ואנהה עוד נהי נהות לשאגותי בתונותי וימאסו כמו מים וי אקרא| כמצרה|.| עלקהלות סגלמאסת עיר גאונים| ונבונים מאורם חשך כסה ושח עמוד| התלמודך והבניה4 נהרסה 55 והמשנה לשנינה ברגלים נרמסה ועל יקרים| מדוקרים עין אויב לא חסת אהה אפס| כל ל פאס יום נתנו למשסה : אי חוסן קהל תלמסאן והדרתה נמסה 1 וקול ארים| בתמרורים עלי סבתה ומכנאסה . 00 וסות אקרעה על דרעה אשר לפנים נתפשה ביום שבת בן עם בת שפכו דמים. כמים מה אען כי למען חטאתי זאת היתה ומאלי צור ח 8 רעה אלי כלתה למי אשבר| ומה אדבר| והכל ידי עשתה 5 הם לבי בתוך קרבי| על נפשי אשר עותה ומארצה מחוו חפצה לאייץ טמאה גלתה ונבלמה ונאלמה לספר תלאות ראתה ועם כאבה| בלבבה לחסד צורה קותה לצוות פדות מעבדות כי בצל כנפיו חסתה 40 בבית כלאים בכל עת אם זכרה שמו או חיתה וק בכיה| עלי לחיה|| ביד אמה אשר קשתה מאד תורה עדי ירא יי משמים.

יי יכים.'והבינה..נ"א אלוסאנה:00מ4ח גמ8(1