0

108.

אמרה ציון איך יצאוני בני בצאתם מאש דת הנתונה בסיני בערה בם אש יי אמר אויב| אשי אכלה אתכם\ אנשי ציון איה נא אלהיכם יקומו ויעזרוכם

ת>

10

כ וש

אהה

אמרה ציון בני כצפור נלקחו בארצות זרים מאוץ צבי נדחו בגבורתם בימי שלותם בטחו ר להם לשם נשגב לא ברחו איכה שכחו מגדל עז שם יי אמר אויב בני אל אבד שברם חשכה עינם כי כביתי גרם בכח ידי גברתי על צורם וזה האות כי עמו לעיניו יחרם ואמר בקול רם קראו בשם אלהיכם אמרה ציון רָעותי לי טוב על שם קדושי תענונים נחשבו בי תוכחותיו לי מרבש ערבו

וקצי ישועות בני עוד יקרבו

-- 7 כי ישובו וישב חרון אף לייל אמר אויב ראיתי אשר עיני

שאלו ודתי ישרה ואין קץ לשני ואיך בני ציון תוכלו ו לפני | ובמה תשובון והתעותה דת פיני והיתה. יד י"י בכם ובאבותיכם אמרה ציון משנאי אל הלא שמעתם דברי. נביאיו ואיך דתו הרפתם ותתהללו בחוק ממנה גנבתם עתה יעיר ימין עוזו. ואבדתם אתם המתם את עם יי אמר אויב. מכם נביאים גמרו והקדמונים. אם אמת ותמים דברו בבית. שני תנחומות עברו

ועברו אלף שנים ועוד מה תשבר

י ו לוו וו וג שגרו

--*

ואיכה תאמרו הוא יבוא ויושעכם

(ל)

ירד על ספרד רע מן השמים= עיני עיני יורדה מים בכות עיני|| כי עיני על עיר אל יום אנה! באין אשם בדד שם| הגולה שכנה

באין חלף עד אלף ₪ שנים ושבעים שנה

4

ה