-- 144-­

יודע שיעור קומתו. והבל בתוכו נתונים ערוכים ונכונים ברב כחו יכניעם ובגורל אונו יסיעם. ובזה יהיו מועדים ועתים וזמנים חלקים ושעות וימים ושנים.

נ[תמד? 018 גמ מו0ם(ל

עאלם אלמלאיכה ואלנפוס..506198 ע00 0מט[סקמת 661+ו6וו סות

ויהי כאשר הגענו לקצתו וקרבנו לעבור אותו. ואחזה. מופלאות ומראות נוראות. מלאכים חיילים נדולים. וכרובים עצומים ורבים.| ושרפים עומדים משבחים ומיחדים. שנאנים ואופנים. מזמרים. ומרגנים. נפשות מקדישות.. ורוחות מנצחות. ואירא ואומר מה נורא המקום הזה אשר אני חוזה. ויאמר לי של נעליך מעל רגליך. והתנצל ביחידתך מחומר נויתֶךְ. ונה סרעפיך. והנח עפעפיך וראה בעיני קרביך ובאישוני לבבך. אמרתי לו חיש דבר שלא אראנו בעיני ולא אשורנו באישוני. ויאמר לי יש אחד ואין שני לו גם בן ואח אין לו. המקומות לא יכלכלוהו והזמנים לא יקדימוהו. הלבבות תקצר מלספר גדלו. והלשונות. תצר מלדבר הלולו. כי לו ההדר וההוד והנצח והכבוד והנבורה והתפארה והממשלה והנדולה. אין אלוה בלתו ואין צור זולתו. אין קץ לדעתו ואין חקר לתבונתו.. לא ימנה קנינו ולא יודע ענינו. ברוב גדולתו תעלם מאנוש ידיעתו. ובנודל הופעתו ימנע ראותו. כי השמש תסתר באורה. מהכירה ובזריחתה מחזותה על כן תלאה הנפשות מהכירו והלבבות משורו. אין לו תכנית ותדמהו ולא דמות ותמשילהו. מעין החיים ומקורה ומעון החכמה ועיקרה. ודע נסתרות כגלויות ונעלמות כראויות. בוחן לבבות וחוקר. כליות. צדק ומשפט דתיו וחסר ואמת מדותיו. היושר מענליו והצדק מפעליו. אין תום חוץ מתומו ואין רום. בלערי רומו. ואין שלום זולתי שלומו. אמרתי בי אדוני הקשיבה לתחנוני כי| אליך נשאתי את עיני. ועליך השלכתי טרחי ובירך הפקדתי את רוחי. הגידה לי במה אקדמנו ואיך אדענו. כי תאוב תאבתי לדעתו ונכסוף נכספתי לחוותו. ויאמר לי אם תתמוך בדברי ותחזיק במוסרי ותלך בדרכי ולא תפור מאחרי. ותדע את רוחך כפי יכלך וכוחך. אז תוכל לרעתו ולהזות אותו. אמרתי לו ברוך תהיה ולער תחיה. אשריך ואשרי חבריך. השומרים דתיך והשומעים חכמותיך יהי אלהיך ברוך אשר המשילך בעולמו ותפקידך. על עמו ואשר הנחני. אליך והשמיעני מליך. יתעלה על כל תפארה וגדולה ויתרומם. על כל ברכה ותהלה. עושה גדולות לבדו כי לעולם חסדו.

תמת אלרסאלה אלתי בעת בהא אלי[סטמוהם מה ץ6 מ00, 68?סוע 408 106

/..--- לע]מס 1טהזה0;006מ686ק'נמוף3) מ193 ר' שמואל כן גאמע תס תגלץ אלי מדחה. ה

מי עלה שמים וירד ויק מאבני המקום. מקום בני אלהים דרכת בתוך אבני אש התהלכ. והורדת. ממרומות אבנים שלמות. אבני קדש בירים תפושו אבני נזר מתנוססות, ויתמהו כל הרואים אבני שהם ואבני מלואים. ויאמרו. דבר נדול עשה ילור אשה והוציא את האבן הואשה. מידי אביר יעקב משם רעה אבן ישראל ויהי דבר שמואל. ושמו בפתוח קרש חרת על אבן בחן פנת יקרת. וימלא טורים חשובים לוחות אבן כתובים,, באגרת לבנה תחפיר במראה אבן ספיר, בה חקות. שמים על אבן אחת שבעה עינים. שהיה כאבן השתיה. בהר המוריה.