שאלות ותשובות

כי יש מן החכמים האומרים הויות באמצע ואם החליף פפולות ועתה. מלך. מלכים צוה למלאכיך הקדושים. להוריעני. הלכה כרברי מי ורברי מי אתה מחבב:

והשיבו אלו ואלו רברי. אלקים חיים, וכמחלוקת למטה כך

מחלוקת למעלה, הקב"ה אוטר הויות באמצע, וכל

פמליא של מעלה אומרים הוות כסדרן והוא אשר רבר

ה' בקרובי אקרש ועל פני כל העם אסבר, וזה כבודו בהיות פרשת מלכות תחילה:

[ד] על שבות דשבות. ובארתי בשאלתי על טלטול נר הרולק

בשבת שהוא אסור משום שבות אם מותר לומר

לעמ"ם לטלטלה ממקום למקום, שאפי" לישראל אינו. אסור

אלא משום שבות, או אם נאמָר אמירה לעכו"ם שבות אפ"

בדבר שאינו אסור לישראל מן התורה הואיל ואית ביה איסור דרבנן:

והשיבו ואתה פה עמור עמרי ואתנה לך התורה. והמצות

אשר כתבתי להורותם לא תגע בו יד כי סקול יסקל

או ירה יירה. וכל הנוגע ברבריהם כנוגע בבבת עינו, ובכמה

מקומות עשו חכמים חק לרבריהם יותר משל תורה, כ" השיבוני:

[ה] על טבילת. בעלי. קריין. ראמרינן בטלו' לטבילותא כר"ו בן בתירא וכחבו הגאונים רהג"מ לק"ש ולד"ת. אבל לתפילה צריך טבילה או ט' קבין, ויש מקילין ואומרים, דאפ" לתפלה בטלוה וסומכים על הירושלמי דאמר בפרק יום הכפורים דאסור ברחיצה. ובתה"מ, ומקשה השתא ברחיצה אפור בתה"מ מכעי,, שהרי צריך לרחוץ קורם שיתפלל ומשני במקום שנהגו שלא לטבול אי נמי תפחר קודם. הקנה, ועל זה שאלתי אם וש לסמוך על הירשלמי ולומר בי תקנת עזרא לא נתקבלה בכל המקומות ובמקום שנהגו נהגו, ובמקום שלא. נהגו מותר להתפלל בלא טבילה ובלא ט' קבין, ואם הלכה כרברי הגאונים שמחמירים ואומרים שצריך טבילה. או ט' קבין לתפילה: והשיבן וענדתם את ד' אלקיכם זו תפילה, ואפשר טמא ומקריב קרבן וא"ת שאר טומאות אינו רומה טומאה היצא מאונס לטומאה היוצא מרעת, אינו רומה טומאה הבאה מחוץ

יאה הארית

לדההייידיריהקההלהת שגל