שאלות ותשובות

והשיבו אינו רומה ברכה"ת לברכת שאר מצות, כי בעבור שהניית התורה חיי האדם כל היום, תיקנו עליה ג' ברכות, לעסוק, והערב, ואשר בחר, וברכת לעסוק הוא במקום המצות, והערב הוא שמתפלל לפניו שנזכה ללמור וללמד, ואשר בחר, הוא ברכת הודאה שתינים ישראל להודות לה' אשר בחר בם מכל אומה ולשון ונתן להם התורה, ועוד תקנו שתי ברכות שלפני ק"ש שחרית וערבית שעיקרם על הניית התורה, אבל ברכת שאר מצות מטבע קצר, ומברכין עליהם בכ"מ שמפסיקין ביניהם, הלא תראה כי לכבוד התורה כשקורא בבהכ"נ תקנו. עליה לברך ברכות התורה שהיא אשר בחר, ולא הצריכונו לברך עליה ברכת לעסוק שהיא ברכת המצות, ולא ברכת הערב שהוא תפילה, ולפי שהיא תפלה תקנו את שלשתן שחרית בעת התפילה:

[יא] הבקבוקים שהורו חכמי ההר[מאנטפעליער] להכשירן במעט מים רותחים שמשימין בהם ומשכשכין

אותם(ואח"כ נותנין בהם מעט מים ומשכשכין אותם), ויש חכמים

אוסרים בזה[ואומרים] למלאותם מים רוחחין אם רצים

להכשירן בהם והשיכשוך אינו מועיל בהם להכשירן אם אינם

מלאים או אם אינו מערה ג' ימים מעל"ע, וע"ז שאלתי אם

הלכה כהאוסרין, או כהמתירין: והשיבו מי מלא ימצו למו אם בעל נפש אתה:

[יכ] על הברכות שמברכין בכל שחרית שנסתפקנו בהם,

כי יש אומרים שצריך לברך בכל או"א קודם עשייתה ואם לא נדמנו לו לעשותם לא יברך שאם לא שמע קול הרנגול לא יברך אשר נתן לשכוי בינה, ואם ישן במלבושיו לא יברך מלביש ערומים'. ואם הולך יחף כגון בט"ב וביו"כ לא יברך שעשה לי כל צרכי, ושאלתי אם הלכה כרבריהם או כרברי המברכים אפי' לאחר עשייתן או אפ" לא נזרמנו לו

לעשותן:

והשיבו אל תבוז כי זקנה אמך ומנחג אבותיך תקח בידך

כי תחילת תקנות אלה הברכות היתה להשלים מאה ברכות בכל יום, ואין לחוש עליהם לברכם קודם לעשייתן, כמו שאין אנו חוששיז על ברכת לישב בסוכה שסיררה על הכוס, כמו כן אע"פ שלא שמע קול תרנגול, או שישן במלבושים מברֶך עליהם, והער מברכת שמונה עשרה שאע"פ שאין לו חולה

בחוך