שאלות ותשובות

בתוך ביתו. מברך רופא חי וכו',, ואע"פ שהוא עשיר ואין צריך. לפרנסה מברך ברכת השנים:

[יג] על מבואות המפולשין ואין ברחבן ט"ו אמה אם מותר לערב ולשתף בהם ולהתירן בצורה"פ מצד אחר ובלחי וקורה מצר אחר או לאו! והשיבו א'כ בטלתם מצות הוצאה: [יד] המפסיק בשחרית בפעודה, ומברך בהמ"ז ואח"כ עושה סעורה. ג',"א שאון ארם יוצא בזה ממצות סעורה ג' שאע"פ שמפפיק בברהמ"ז סעודה אחת היא ואין קרוי ג' סעורות אלא בערבית שחרית ומנחה, ושאלתי אם טוב המנהג. אם לאו: והשיבו אשכולך ואורך, דבר זה מתורת משה רבינו למרנו דכתיב. אכלוהו היום כי שבת היום היום לא המצאוהו בשרה מה הימים מחולקים זמ"ז כן צריכים להיוה. השעות של ג"ם מחולקים זמ"ז: [טו] על למר זמן בשחרית בקריאת המגילה, כי יש שאין אומרים אלא בלילה, רכי היכי שאין אומרים זמן בשאר י"ט אלא בלילה, אם ה'נ במגילה אינו אומרה, ושאלתי כרברי מי עושים: והשיבו אל הבוז כי זקנה אמך כי המנהגים הטובים החכמים והחסירים תקנום, ויש טעם לרבריהם אע'פ שאינם נורעים, ובוה נתנו טעם, בערבית. אומר על שהגיע זמן מקרא מגילה, ובשהרית-אומר זמן שהגיע זמן שמחת המשתה ומשלות מנות. שהרי אמרו סעורת פורים שאכלה בלילה לא יצא ידו חובתו, וא"ת יברכהו בשעת המשתה, שמא יפשע מפני טררת היום שבח מלאומרו, ולכך תקנוהו בשחרית בעת מקרא מגילה: [ט] על טלות של. פשחן וציציה של פשתן, אם הלכה כדברי הגאון שאמר שיצא ארם בו ירי חובת. ציצית| אן הלכה כרברי החולקים עליו, שאין ארם יוצא אלא בטלית של צמר וציצית ש"צ, כי הפשתים אינם פוטרים אפי" במינן: וחשיבו הדור אתם ראו רבר ך' למה תריבו עלי כולכם פשעתם בי, ופירשו לי, הרור אתם אם כדור המרבר אתם שרבו על התכלת למה תריבו בין צמר ופשתים כולכם פַשעחם

קוקיז החישרא.