שאלות ותשובות

[נה] על מה שהורו חכמי. צרפת לאכול גבינה אחר בשר| בסעודה בנט"י ובקינוח הפה, או אם הלכה כדברי| הגאון שאוסר: וחשיבו לא מחכמה שאלת ע"ז כי ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם, והלא כתבתי לך שלישים במועצות אחרי רבים להטות ורבו היום האוסרים ובישיבה. של מעלה אין מחלוקת בזה וכולם הורו לאיסור:

[נו] ועו" נסתפקנו במים אחרונים, כי יש מהחכמים האומרים שאין בינינו מצוי שמן ערב ואין לחוש למים אחרונים וע"ז שאלתי אם יש ממש בדבריהם או לאון

וחשיבו מי זה אמר ותהי ה' לא צוה ומים ראשוני' ואחרונים דבר שבקדושה וכל דבר שבקדושה המקיל בו מקילן לו ימיו ושנותיו- כך השיבו באמת:

[נו] ועו נסתפקנו. על הקרוב"ץ שמוסיפין ביו"ט בג' ברכות

ראשונות של תפלה ובברכות של ק"ש שלפני' ולאחרי"

אם טוב לאמרם, או אם טוב למנוע מלאמרם(תשובה זו הביא הררב"ז ח"ר סי" תקל'ב):

והשיבו אז ישיר משה ובני ישראל וגו' אשירה לה' מת"ל אשירה אלא אשירה לפניו בכל מיני חשבחות ושירות שאוכל לשיר:

[נה][נט] ועו" שאלתי על בגדי צמר שלוקחים מן המים אם

יש לחוש שמא תפורין בפשתן, או אם נאמר דתפירה עצמה בפשתן אין בה איסור. רק מררבנן וספק דרבנן לקולא. ועוד שאלתי עם זה כל העורת כשידענו שהם תפורין בפשתן ואח"כ מחברין אותם בגלימות של צמר וע"ז שאלתי אם יש איסור לחברם בשל צמר אחרי שהן תפורים בפשתן או אם מותר:

והשיבן בראש הומיות תקרא ברחובות תתן קולה, בני ניאצוני ואף מי יתנני כירחי קדם כאשר אהבוני בני ומה לך אצל קלות, ולו החמורות ישמרו:

[סן ועד שאלתי נסתפקנו בג' שמועות ממס' ר'ה שנאמרו

מפי רבי זירא באחת שבצריך שיהי' לילה ויום מן

החרש והשני' נולר קודם חצות בירוע שנראה סמוך לשקיעת החמה

והשלישית כד' שעות מכסי סיהרא באנו ליסוד הסור כמו שפי" ה"ר זרחי"

המחנ--ול יקש היתאשוחהור"יההליי ה