שאלות ותשובות יג

שהן לחים וע"ז שאלתי אם יש לחוש לרברי האוסרין או אם נאמר שמותר כי כשמתייבשין(הפרש יש בין נמצא ל)לא נמצא:

והשיבן הטב אתה מאשר לפניך ועמך כולם צריקי' לעולם ירשו ארץ נצר מטעי מעשי ידי להתפאר:

ועד ששאלתי על הפלין ומיני קטניות המחזיקים תולעים נקראים

קניטונ"ט אם הם אסורי' שיש לחוש שמא בעודם מחוברים

התליעו ויש בהם משום השרץ השורץ על הארץ או אם נאמר אחרי שנתלשו התליעו ולא פירשו מתיים והם מותרים:

והשיבו לטה זה תשאל והוא פלאי והנח לישראל מוטב שיהיו שוגנין ואל יהו מזידין ושמת סכין בלועיך אם בעל נפש אתה:

[מו] ועוד שאלתי על אומא דסמכא אל אונא אם הלכ' כדברי המתירין או כדברי האוסרין, ועל אינוניתא דווררא אם נמצאת חסירה או אם נמצא בה ב' אם מותרת או אסורה:

השיבו זה כלל גדל בטרפות דמוסיף יוסיף ודלא מופיףּ יסיף, ונראה מזה המחמיר מתברך:

[סח] ליל כ'ט באלול תתקס'ג.(הביאה. הרב בשה'ג ח"ב

מערכת י"ר אות ח"י) בא לידינו ריאה הסמוכה לרופן ואסרנוה ובא המשכיל ר' מרדכי והושיט שם את ידו ואמר כי צלע הרופן נשבר ובא הקצב והוצי" הריאה ובהפרדה מעל הרופן נשאר מעט ממנה במקום הרביקות בצלע הנשבר ולא יכולנו לרבוק הריאה ונסתפקנו בזה כי יש אומרים שנמצא בגירסת הספרים עלה ראמר איכא רמתני לה מהא דקאמר בשלמא התם ברקי" דהא אי איכא מכה תלינן כי ליכא טכה נמי תלינן אלא הכא אי נקבה האי טריפה ושמעי' מהא רכי. איבא מכה בדופן ליכא ספיקא ובתר רופן תלינן אעפ"י שלא נברקה הריאה ואינה צריכה בריקה אלא בדליכא מכה בדופן וכ"ש גבי האי דאתי לידן שהיתה בריאה והיתה עולה בנפיחה לבד אותו מקום החתך שנחתך מרובה ו"ח ואומרים ראע"ג דאיכא מכה בדופן הריאה ואם אינה יכולה לבדוק הריאה טריפה, ושאלתי עו הלכה כרברי מי, ואם הריאה שבאה

לירינו היא מותרת או אסורה: והשיבו