יוידר א

ביניעה וכה, לא יועיל לך להשיג הון ועושר, כי כל יגיעתך לא תכיא לך יק לחם צר. ער שונך אל האדמה, ער אשר תשיב אל הטכע שאין בה עול ושר ותתנהג. כמוה כיושר וצדק, וק אז תוכל להשיג כל מחמדי חבל,+)

ג) ננמרא(ססחים קי"ח) בשעה שאמר הקנ"ה לארם. קוץ ודררר חצמיח לך זלנו עיניו דמעות אמר לפנין, רבוש'ע,. אני. וחמורי. נאכל. נאכוס אחד, כיון שאמר לו בזעת אפך חאכל לחם נתקררה דעתו,

יש להבין מאמר זה ע'פי מה שפירוש הנאון הכיס זיל את הכתו'(תהלים קט'ז) אתהלך לפני ה' כבארצות החיים האמנתי כי אדבר אני עניתי מאר אני. אמרתי נחפוי כל אדם כוזג. כי מזה שאנו רואים שאף שהארם עומר נמררגה יותר גנוה מכל בעלי החיים נזה שיש לו כח הרבור מה שאין לשום בעל חי וכל זאת, כנונע לעניני העולם הזה, יש לו הפרון מבעלי החיים, כי אצל הארם נאמר, מזעת אפֿך תאכל לחם נעור שכל היצירים מוצאים. פונסחם שלא בצער, כמו /שאמר ריש, מימי לא ראיתי צבֿי קיץ, שועל חנוני, וארי בל והם מתפרנסים שלא נצער(קידושין פיב) כן יווע האדם שימות ויפחר מפּני חמת המציק משאיכ בעלי החיים שאינם יודעים מזה מאומה, מזה ראיה על השארת הנפש, וכי העולם הות הוא אצל הארם וק הפרוזדור שע"י יבא אל הטרקלין, כי לא יחכן שהאדם שהוא במדרנה. יותר גכיה מנעחיח יהי' גוולו וע מהם וו'ש המשורר, אתהלך לפני ה' כארצות החיים הוא העולם הנצהי, יען שאף כי ארכר ועומד אנכי על מדרנה יותר ננוה מכל היצירים וככל זאת, אני עניהי מאר, אני פונל בזה העולם יותײ מכל' בעלי החיים, מזה מוכה. כי אתהלך כארצות הנצחיים, מה שאין כן לבעהיח ורק, בחפזון ונמחירות אמותי שכל האדם כוזב הלילה,

ועפייז נכין מאמר הנוכר כי בשעה שאמר הקביה לאדם קוץ ודרדר תצמיח. לך, זלנו עיניו דמעות ואמר, אני וחמרי נאכל באכוס אחד, ר"ל גם חגיע לי כלא יגיעה כמו כל נעלי ההיים שהם מתפונס ם שלא כצער, א"כ גוכל למעות מזה כי גס לאדם אין לו חיים נצהיים, וק כל חנלו יפול לו בעולם הזה, וכשאמר לו הקנ'ה מועת אפך תאכל לחם, שמזה חוא. עומד= במדונה יותר ניועה מבעלי החיים אף שיש לו נפש היה וְכמו שמתיגם ווה ממללא, נתקירה דעתו כי מזה' מוכה שהעוה'ז הוא רק אצלו שע"י יניע להעוה'ב. שהוא הטרקלין כאמור והבןי?)

ד) ננמרא(פסחים קי"ח) בשעה שאמר הקניה לאדם קו'ן ודרדר תצמיח לך זלגו עיניו. דמעות, אמר. לפניו, רבש"ע, אני והמורי נאכל נאבוס אחר, כיון שׂאמר. לו בזעת אפך תאכל לחם נתקררה דעתי,

יש להבין מאמר זה. עפ'י מיש הרה"ק ר' שמחה נונם מפרשיסחא זיל, לפרש

ג) דיץ. 2) ד'ע.