דער ניער.ספר הררשות"
מייישישיש רשיי יביי בי יי יי בי במ
וישלה תרצ"ו בעיר קיליע חרש.
בפרשת הנגו קוראים: וישלה יעקב מלאכים אל עשו אחיו ונו' כה תאמרו?ארוני לעש עס לכן נותי ואחר ער עתה, ויהי' לי שור וחמור וגו' ואשלחה לחניד לאדוני למצא חן כעיניך. קשה מאד האם לא ידע אבינו יעקכ כסּור זה שׁרבר נמנע הוא שעשו יאהב את יעלב, הלא, הלכה נידוע שעשו שונא ליעקב, ואיך חשבּ יעקב למצא. חן כעיני עשו, הנה כששלה השי'ת על המצרים מכת כרד, תספר לנו' התורה, הירא את'דנר הי מענרי פרעה הנים את עכריו ואת מקנהו אל הנתים (שמות פ') וכשודף פרעה אחרי ישראל כתיב, ויקח שש מאות רככ נחור וכל רכב מצוּים, ואיתא כמכילתא(מובא בישיי במקומו) ומהיכן היי הבהמות הללו, אית משל מצרים, הרי נאמר וימת כל מקנה מצריס, וא'ת משל ישראל, והלא נא' ום מקננו ילך עמנו, משל מי היו? מהירא את דבר ה', מנאן הי' ר'ש אומר כשׁר שנמצרים היוג, כלומר שאפילו מצרי זֹה שכחב עלין הירא דבר ה' רוצה להרוג את היהורי, וס הנסיון חוונו שׂנימי המהומות של הפואניאמים גם אלה הנוים שהתואו לפני המהומות לאוהני ישׂואל נתהפכו לאויבים והלכן ג'כ להרובֿ את היהודיס, מפני שוה הוא חק קכוע שעשו שונא ליעקכ, לבר איזה חסירי אומות העולם שככל עס שיוצאים מן הכלל חזח. ואיך איפא עלה על דעת אנינו יעקב למצא חן בעיני עשו? י
ולתרץ הקושיא הואת עלה נדעתי מה שמעאחי כשם הארי זציל כי מי שמקיים ככוד אב ואס יש לו חן מיוחד כעינין, מפני שׂכל אבר יונק החיות שלו ממצות אחת ממצות התורה, ועיניו של ארם יונקות החיות שֹׁלהן ממצות כאו'אי והנה יעקב. אבינו בהיוֹתו נכית לבן קיים כל המצות כמיש עס לכן גיתי ותרי"ג מצות שמרתי, רק מצוה אחת. חפוה לו אז שׁלא הי' יכול לקיימה, והיא מצות כנוד' אב ואם. ולכן לא הרניש אוו נדול כל כך נעיניו היונקות את החיות מהמצוה הזאה, ולהיפך, עשו לא קיים מצות התולה, אל מצות ככור או"א קיים, לכן. הי' לו חן מיוחד נעינין. ורצה אכינו יעקנ להוציא את החן הוה מעיניו של עשו שהיי חסר לו. וזה ומז לו כהפסוק הנ'ל, עם לב ניתי, ר"זל ותרי"ג מצות שמותי, ווק מצוה אחת חסרה לי שעי'ז יחסר החן בֿעיני וֹהחן הזה נמצא בעיניך ואשלחה להניד לאדוני, שיש לי שור וחמור וכו' שתמייחם אוכל למצא את החן אשר נעיניך ריל'חזכוֹת שֹׁל מצות כאויא. 6
והנה- ענין של פכוד אב ואס.'הנגי להזכיר מה שׂהשנתי לאיש אחך ששאלני פעס, הלא הכל יודעים נורל עוכה שׁל מצות כאו'א שהיא אחת מן חרכרות. יולמה יאמרה התורה, על כן יעווב'איש את אביו יואת אמו. ודנק כאשתו(כראשית בי) ומה יה' אז עם מצות ככור אב ואס? והשכתי לו,
1) מצאתי.
= בַּטּוּ=