וי ר א
וז זי א יע כי אינו יורע פירושו של פסוק זה, כי הנה מצינו בתורה, כי תראה חמור שנא זבץ תחת. מִשאו עזג תעזוב עְמו(שמות כ"ג) פירש"י עזיבה זו. לשון עזרה וכן עצור ועזוב(מ'א י'ד) וכן ויעזכו את ירושלים(נהמיה נ') ומעתה נאמר, אררבה, החורה כאה לחזהיר את הארם שנם בנשאו אשה לא תעור אהבתה את עינין לשכח מחיביתיו לאביו ואמו, וק גם בקחתו אשה. ירע כי עלין החוב לעזור את אכין ואת אמו. וח הוא הפיווש של? הכתוג, על כן יעזוב, ר'ל יעזור איש את אכיו ואת אמו ויבק באשתו, אפילן נעת שיתדנק כאשתו לא ישכה לעוור את אביו ואת אמו.
אכן ככל נורל. ערכה של.מצות כבוד או'א. צויך האדם לידע ולהכין כי מצוה זו יש לה נס מוכן אחר, לכו המ.בן הפשוט שארם חייב לכבד את אבנין זאת אמן שילדו אותו והכיאו אותו לעולם היה. יש לכל אדם אכ ואם, במובן יותר געלה. כי האב האמתי שלנו הוא אלקינו שכשמים כמיש החתווה, כנים אתם לה' (רביים י"ד) ואם בנים אנהגן בודאי הוא אבינו, וכמן שאגן אומרים בתפלותני, אב הוחמן, וע"כ בחוובן חבית כעת שנלינו מארצינו, צוח הנביא, יתומים חיינו ואין אב(איכה ה.) כי כל הדו נח'ל דומה כמן שאין לו אלקי(כתובות ק".) ואמנן הנאמנה. היא התירה הקדושה,*) ואל אכ ואם כמובן זה כיון החכם מכל אדם במאַמרו, שמע בני מוסר אכיך ואל תיטוש תורות אמך(משלי א') כאלו יאמר שאל חיטוש התורה שהיא אײך. ובודאי חייב בל אהד מישראל ניכ בככוד אם ואם אלה, שדם קונו ויוצרו, ותורתו. ובאמת כמן האב דואג כער קיומו של ננו ובער תנליתו, והאם תשמוו את פוי בטנה לבל יקרנו אסון, כן ידאַג השי"ת אנינו שנשמיס נער קיומנו ולמרות כל הצרות והאסינים שסבלנו במשך גלותנו המר, ערין אנו חיים וקיימים, ואמנו האהוכה תוותנו הקדושה, יותר ממה שאנו שומרים אַותה היא שומות אתנו ותסוכך עלינו לבל נאכר חלילה במציקותיגו, זככן על היהורי. לכלתי שכה כי המצוה של כנוד אב ואם יש לה מובן כפול, האויא של בשר וום, והאב שכשמים והתורה שהיא אמנן הנאמנה, וחייבים אנחנו לאחוב ולככד ולקיים מצות כאו'א גם כמובן זה,
ונמררש על חכתוב הנ"ל. ויהי לי שור וחמור, שור זה יוסף שנא' בכור שור הדר לו, וחמור זה יששכר, שנאמר יששכר חמור נרם. וקשה מאד לאיזה חועלת שלה להניר לו שיש לו שני כנים אלו יוסף ויששכר. אם להוויעהו?ו -שאיננן ירא מפני הידים ירי עשו שלו מפּנִי שיש לו בנים כאלה שיעמרו לימינן להצילו מחנית ירי עשו, הנה היה נכון י.תר להודיעהו שיש לו שמעון ולוי חמפורסמים לנבורים, כמיש. שמעון ולוי אחים. כלי. חמס. מכרתיהם(בראשית מָמי)
*) ולכן יאמר הנביא. יתומים היינו ואין אב בלשון יחיר כי אחר הוא אבינו שבשמים אבל אמתינו כאלמנות נלשון רבים כי יש לנו תורה שבכתב ותורה שבעל פה
4
-- 124-