Teil eines Werkes 
Hefṭ 1/2 = 1, 1 (1936) Sefer Be-reshit : parasha Be-reshitHefṭ 1/2 = 1, 1 (1936) ספר בראשית : פרשה בראשית
Entstehung
Seite
37
Einzelbild herunterladen

ב ר אישיתם

אצל אומן שעושה מלאכת מחט, ללמדו אומנות-התחיל מסתכל= כל עצמה של מלאכה זו אינה נקנית אלא בֿאצבעות איך ילמור וזה מלאכה זו, והנמשל מבואר, כי= המלאכים שאינם יכולים לקיים המצות המעשיות, הם כאלו אין להם אצבעות. ולכך. לא נתנה להם. התורה, וכן. גם כאן נבריאת הארס כשאמרו המלאכים לחקב"ה מה אנוש כי-תזכרנו, הושיט אענעו כיניהם רמז להם כזה, כי ארם וה שיברא יוכל לקיים:מצות התורה נפועל כפים, מה שאיכ המלאכים שהם בנחינת אוחו הבן נידם בלי אצכעות שאינו יכול= ללמוך אומנת. מחט,| ונטענה זו, שרפם, ר"ל נצחם ונסתתמו טענותיהם,?)

ד) דונמא. לזה מצינו,- כורושלמי(כוכות פ'א היא) אמו וכי מונא בֿל, אנדריי כשם ר' שמואל. בר סוטר המלאכים אין להם קפיצין(ר'ל. חוליות כונליהם) זכן בכמה מקומות במדרש רכה ובשוחר טום ובפוקי דר"א, מלאכי חשרת אין להם קפיצה, והכונה, כי חמלאכים אינם יכולים לקפוץ ממחרנה=-כמו= הארם שחבחירה כידו לחתחפך כחומר חותם,| כי הם,/ המלאכים הם' תמיר כמררנה אחת ולא ישחנו מטוב לוע ומרע לטוב כמו האדם, שרשע נמור יוכל בפ'א להיות צריק נמור כנורע.+) י

ה) ובדבינו פה. מענין האצכעות ראוי להביא פה ענין נכבר מאר בענין וה, דאיתא' בספר.= פענה רזא כשם. המרוש, דעד שלא נולר נה לא הי' להם הילוק אצבעות ער שנולר נח, וזה, זה ינחמנו ממעשינו ומ.עעכון" ידינו, והענין פלא אכן לפו. האמור יובן, כי משחטא ארם הראשון קלקלו כל כני אדם מעשיהם ולא קיימו רצון הכורא ער שנולד נח שעליו תעיר התורה שהיה איש צריק תמים, נמצא שכל ב'א. ער נח כאלו לא הי' להם אעכעות שהוא. משל על כלתי קיום מצות ה' נפועל כפים, כהמשל על המלאכים שאַיגם ינולים לקיים מצות התורה מאותן בן נירם כלי אצכעות יכול. ללמוד אומנת מחט,. אבל נה שהי' איש צריק. יוצרק עלין לאמוו שיש לו חילוק אצכעות, כי יול לקוים המצות בפועל.')

ו) או אפשר לומר טעם בי עפ"י מה שכתב רבינו בחיי פ' צו עה"ם ונתן על בהן ירו ונו'. דכל אחר מהאצנעות משרת לחוש אחר מה' הושים שבארם אעבע הראשון הוא הנהן, לקינוה הפה שכו הוש הטעם, השני כו ינקה הארם את הנחוריט שבו חוש הריח, השלישי לחוש המשוש לפיכך הוא איוך מכולן, הרביעי לקינוח האוזן. החמישי האצכע הקטנה לקינוח העין,

והקכ"ה שנוא לאדם ה' חושים נתן לו ה' משרתים. ואנו ראוים רכל אי מן האצנעות הולך מעצמו לחוש שלו תמיד שלא בכונה ע"כ,' ואפשר לפי שאדם וחוה. פנמו בח' חושים הג"ל כמיש ותיא האשה זה חוש הראות, וע"י ששמעה לרברי נחש פנּמה בחוש השמע,:תקח מפריה, פנמה בחוש המשוש, ובאכילה פגמה בחוש הטעם והריה לכך בטל מהם ה' החמשה משותים ונדנקו האצבעות

3) קהלת יצחק.+) היע.?) ר'ע.

= 3=