Teil eines Werkes 
Hefṭ 1/2 = 1, 1 (1936) Sefer Be-reshit : parasha Be-reshitHefṭ 1/2 = 1, 1 (1936) ספר בראשית : פרשה בראשית
Entstehung
Seite
40
Einzelbild herunterladen

דער נייער ,ספר הדרשות"

בעולם. שהאדם מחם. הם טוכים, אבל כל. זה אם יהנה.= מהם-לפּי המרה הררושה, אכל.מאד" אם יפּריז על המדה ויתיר. לעצמו. להנות מֵהֶם יותר כפי הדרוש זה המות, כי. כל. דפּר שהוא יותר מן המרה ויתכן לאמור עלין מלת.מאר' הוא מות ומכשלה,+1)

יב.) במדרש.. טוב זה החיים מאד זה המות, אפשר שחכמינו זיל באו לנו לגלות שלא נלך בררכי אלה הרוצים לכזב כהשארת הנפש, ואומרים שאין אחר המיתה כלום,= כי אנחנו מאמינים שעיקר השכר הצפון לאדם נער מעשיו הטובים הוא. נעוה"ב, ווה טוב החיים, אבל מאד זה המות, כי שם בעולם שאחר המית הוא עיקר השכר וההנאה בער התורה והמצוה שאדם מקיים בעוה"ז. 15)

יג) לבד ראה זה מצאתי. אשר עשה האלקים את האדם ישר והמה בקשו חשנונות רבים(קהלת ז'). חשבונות כאלה עשה גם. שלמה המלך ונכשל בהם פי חוא. אמר למה אמרה תורה ולא ירכה לו נשים כרי שלא יסור לכבו אני ארבה ולא אפור, ולבסוף נשיו הטן את לכבו וכן אמר וכי ישמקאל בן אלישע. אני אקרא ולא אפה, ולכסוף קרא והטה וכתכ על פֿנקסו אני ישמעאל כן אלישע קריתי והמיתי נו בשבת לכשיכגה ניח המקרש אכיא חטאת שמנה(שבת ייב וכן עשו רבים השבונות כאלה ונכשלו.*1)

יג) יש הכל אשר געְשה על הארץ אשר יש צדיקים. אשר מניע אליהם כמעשה הרשעים ויש רשעים שמגיע אליהם הצריקים. אמותי שנם זה הכל(קהלת ח') הנה עוו יש תשונה אל טוכות הרשעים בעו'הז והוא. למען האכילם שכר מצותיהם וילכו גקיים מהם, וכמאמר הכתוב, כפרוח רשעים ונו' להשמרס עדי ער,. והוא דבר תורה, ומשלם לשו:איו על פנין להאכידו, היפך יסורי. העדיקים שהוא למרק אשמותם ויצאן נקיים מעונותיהם, אך גס זה אינו שוה אל תירוץ זהי כי הלא אלו כל הצדיקים היו בעלי יסורים וכל הרשעים יִשבעון טוב, אמרתי. אין זה כי אם חפץ ה' להאכיל לרשעים זכיותיהם בעוה'ו ולמרוק אשמות הצדיקים ועל כן לצריק רע לו פה וייטיב לרשעים, אך מה שאני דואג, הוא כי בכל כת יש בי חרבריס, כי יש צריקים שמניע אליהם טובה כמעשה הרשעים ולא כולס כי אס יש שהוא מקצתם וכן יש רשעים שמניע אליהם רעה כמעשה העריקים אך לא כולם כאומר יש ולפי הדרך האמור הי' ראי טוֹב לכל רשע לכל צריק,.ע"כ אמרתי, כי גם זה, גס תשונתם זו אינה מעלה את התירוץ של צריק ורע לו רשע ומוב לון,**)/

יד) וכגמרא(ברות ז') צריק וטוב לו צריק גמור, צדיק ורע לו צריק

שאינו נמור, רשע ומוב לו רשע שאינן נמור רשע ורע לו רשע גמוּר, הקושיא במאמר זה מפולסמת, איכ נורל צריק נמור הוא כנורל הרשע. שאינו נמוו= ונורל

1) עפיי המגיר מרוכנה זציל. 12) ריע. 13) ריץ, 2 אלשיך.

=40-­