בור:א:שייית

-הצדיק שאינן נמור, הוא כנורל הרשע גמור. לכן יש לכאר המאמר הנ"ל כאופן אחר עפיי דבוי ר"ת בכונת הכתוב ביום טובה היה בטוב(קהלת ז') שזה אין חרוש כיכ אם איש עני הוא טוב לה' עיקר החדוש הוא כשאדם יש לו פוכ ואינו חפ" לו ועומד נצדקן ווה ביום פובה היה פום,= ולפי"ן יהי' כונת המאמר הנזכר כך, צריק וטוב לו צדיק נמור פי' אם כשטוב לו חוא נ'כ צדיק, זה צדיק נמור אבל צדיק ורע לו, אם כעת שרע לו הוא צריק, יוכ היות אם הי' עשיר לא הי' צריק, וכן רשע וטוב' לו. רשע שאינו נמור, כי יוכל היות שעשרו הביאן להיות רשע כמיש וישמן ישרון ויכעט,- ואין ארי נוהם מתוך קופה ש? שחוא, אבל ושע ווע לו' פי' אעפ"י תבן עני ועכ'ז הוא רשע זה הוא רשע גמור,?1) יְ טו). נדול וְהי' כּבּור הכית הזה. האחרון- מן הראשון=(חני ב')= אמת. כי חפסוק. הזה נאמר על חבית השני, ומזה. נמשך. טענת הפלוסוף= המובאה בתשובת הרשנ"א שאָס הבית השני קורא הנכיא האחרון אי גקוה על כנין בית. השלישי וכאשר הבאנו לעיל תשונת הרשניא ע"ז מאות. הדם שנא אהר האות האחון, זמפרשים כזה את הכחוג, והי' לכם הדם לאות. על הבתים.= אכן ראה זה פלא שמצאתי בכחכי האריי ז'ל שהכתוב הנ'ל אַמנם מוסב. גם על הבית השלישי שיה' באמת האחרון כי לא יְחרְב עור ואחריו לא יהי' כית אחר,. ואף כי לא נכין דברי של האר" אלה, איך רמוו כפסוק זה הבית השלישי, אכל אין משיכין את האריו כדאי הוא. לסמוך עליו אף שאין אנן. מבינים את- כונתן.*1)

5) מצאָתִי, 16) ר'ע.