נ ח
ונוברנו בשבח היין חנגי להעתיק מה שכתבתי בענין זה בספרי תורת הנפש חלק ואשון חוברת ב' צד 80---14,
כידוע היו המרינים העתיקים עם של שכורים, גם היונים הקרמונים, שׁתו לשכרה, אכל מהלו את יינם עס שני הלקים מים, ווק. על שמחות שתו יין חי וחוק, אכל נ'כ מעורב עם מעט מים, ביון העתיקה בחרו תמיר את.שר המשקים' שעליו היה להחליט על ערך השמחה כמה מים לצקת אל היין, גם היהודים אהבן כום יין כאשר ישבו עוד.אישׁ תחת נפנו ואיש תחת תאנתו' ביחוך הצטיינו /שכווי אפויס' באהנתם העזה ליין. ראה(ל. חיים, די אמאליגע טרינקערס. איד. נאזעמען שנת 1920),
והנה גס היהודים לא.שחו יין נקי,- ומצינו ננמרא(ברכות נ.) אין מברכין, על היין ער שיתן להוכו מים, ואכא שאול הסתכל כעצמותיו של מִתִים וראה כי מי ששתה(נחייו) יין חי(נלתי מעורב במיט) עצמותין שרופים, ומי ששתה יין מווג(מהול כמים) עצמותיו חזקים וראה זה פלא דאפילן השמרים של היין אין להם דין יין נסך אם לא נתן עליהם מים, כן כחבו התוס'(כפי' ר' ישמאל בשם ר'ת) דלא מקר! דוררייא אלא כשנתן עליהם מים. וואה(קהלת יעקב הב מענח לשון אַות ד' 6' קפ'ו) וננמרא(ע'ז י"ח) כי אתא רב דימא, אמרה כנסת ישראל לפני. הקכיה, רכושיע,= ערכים עלי. דכרי. דורך יותר מיינה'של תורה, זל, עיקו תווה שככתבֿ, וואה(עץ יוסף שם) כי תורה שככתב. נרמה?היין כי כמו שהיין אינן ראוי לשתיה נלמי מים ככה התורה שכבתב מעומק המושג שלה א'א להשינה כלתי מימי התורח שכעים ויש יסוד גדול בֿהחיים המוסרים של היהורים מה שלא חותר להם לשתות יין חי בלתי מעורב כמים, כי הנה טכע היין להחם את הלננות ולהכיא את האדם לידי התלהנות יתירה עד אשר לפעמים יפרויץ את הננול שנבלו הראשונים נעלי דעת ומיושבי השנכל וכמו שאמרו(עירבון ס"ה) נכנם יין יצא סוד, וְשוֹב: ארם ניכר בכומו(שם) וטכע המים לקרר ולצנן את חומו של ארם ולהכיא אותו למרת מתינות. ווניל בפי|| הרוצה להוהר בֿדכרֹיו, ימלא מים,= אולם מפנילת" המים 5 לקרר את' הארדם עד שיבא לידי קפאון נמול עד שיאכד הונשותיו החמות לפיכך סוב וימה למזוג'את אלה ביהרילשתף את השכל הקר ואת ההניון הישׂר עס הלב החם" והטועל" זע הונש הנעלה-והנשנב השואף לִמַרקים ולגרולות ומזיוג שניהם'תצא יה טונה' אש תהיה לברכחו ראה(' משה נאַכ. מווש' משה צֹו שליא). ײ ײ:
, זנאמת הוא היין' מֿשקה חשוכה מאד מעולם אצל. היהודיס,= כמקרא' מצינן
שהיין משמח אלקים ואנשים(שופטים ט.) ושלמה אמר חנו יין למרי נפשׁ(משלי ל;א). ועקב בגרכחו אַת. בנו. מזכיךו. לש(בהאשית מ"ט) וראה.(כראשית רה פס'ג) יאהב יצחק את עשין כי בפיו, קופרא'טכא::לפימיה. כסא מבא! לפֿימיח.! גם
= 1 א