Part 
Hefṭ 1/2 = 1, 1 (1936) Sefer Be-reshit : parasha Be-reshitHefṭ 1/2 = 1, 1 (1936) ספר בראשית : פרשה בראשית
Place and Date of Creation
Page
77
Turn right 90°Turn left 90°
  
  
  
  
  
 
Download single image

דער נייער ,ספר הדרשות"

המלאה שנאה, קנאח רציחה והרג הם למדו. אותנו לנטות אחרי היצר. פוב, הם חוקן רוחנו ואמצו. לכנן לשתות יין ולא להשחכר, לו הלכו היהודים כמשך גלותם אחרו היצר הרע כהנוים אשר היו בתוכם ומספר שכורי ישראל היה כמספר שכורי הגוים' אז כלנו אבדנו ולאַ נשאר לנו שריר ופליט, הפככות היא היא שעמדו לנו...

ד) וומת שם מִשֵׂה ענד ה' בארץ. מואב וו' ויקכור אוֹתו כְּנִי בארץ מואג מול בית פעור ולא ידע איש. את קבוותו ער היום הזה(הכרום ליר). צריך להבין למה האריכה התווה כ"כ לכחוב ולא ידע איש אח קכורתו. ולא קצרה בלשונה לאמור ולא נודע קברו? לכן גראה שתוותנו הקדושח רמזה. לגו בוה רעיון מוסרי יקר מאך, וזה מה שאמרו זיל, וגלוהי דכר איניש אינון ערבין ביה לאת- דמיחבעי חמן מוכילין יתיה(סוכה נ'ג) כי עינינו הרואות ששום אדם אינו כטוח במקום.

קכוותו אפילו זה שקנה נחיין מקום בִבִּית הקברות שִׁבעירו איננו. בטוה ששם יור שיוכל היות בעת שערין הוא. חוק ובריא ולא יעלה על דעתו כי ימין ספורים ואז יסע לוגלי איזה מסחר לעיר אחרת ופתאום יבא המות בחלונו וימות שם וימעא שם מקום קבורתו, וע"כ אמרו חז"ל, ליבעי איניש רחמי אפילן ער זיבולא בתרייתא שלמא(ברכות ה'.) וכל זה למדנו ממשה רכינן ע"ח, כי משה רבינו שכל מטרחו הוה להכנים את ישראל לאריץ ישראל, לבנות לָהם את ית הבחורה וגופו היה קרוש וטחור, עכ"ז נקבר. בארץ מואב ולא זכה לחיות נקכר בארץ ישראל, מוה ילמוד כל אדם שאם משה ובינו לא זכה להקנו בארץ ישראל כשיכ שמכוסה מכל: אדם מקום קבורתו, ו'ש התורה, וימת שם משה וו' ויקכור אותו כני בארץ מואב מיל בית פעוי, מזה יבין, כל אחר כי, לא ידע איש את קכורתו ער היום הזת,. ששום אדם לא ידע מקום קנוותו, כי מקום הקנורה מכוסה מכל ארם!)

ה) ויקנור אותו נגי בארץ מואב מול בית פעזר(דכרים ליד) פירש"י זיל קברו היה מוכן מששת ימי כואשית לכפר על מעשה פעור, וזה אחר מן הרכוים שנכראו עיש נין השמשוח, וקשה לאיזה צורך כחב רשיי שקכרן חי מוכן מששת. ימי ברואשיח, ולכאורה לא הוי לי, למכחב וק, מול כית פעור, לכמר על מעשה. פעור כמבואר כמס'(פוטה ייר) ונראה להכין דכוי רשיי זיל עפיי מאמרם ול שאל *פרוקלום בן מלוספום את ר"ג כעבו שהיה ווחץ במוחץ של. אפרודישי כתיב בתורתכם, לא ידנק כירך מאומה. מן החרם, מפּני מה אחה רוחץ כמרחץ של. אפרורימי? איל אין משיבין במרחץ, וכשיצא איל אני לא באתי כננולה היא בֿאה כגבולי, שהמרחץ קודם להע"ז,(ע"ז מיד) וזה כונת רשיי דקשה ליה האיך נקבר מִשֶׁה. רנינן עה אצל הע"ז כית פעור.. לכן פירש קברו הי' מוכן שם מששת ייב, נמצא דחוא לא בא נגבולה, וק הע"ז באה נגכולו?)

ו) ולא ירע איש את קבורתן עד היום הזה(דנרים ליד) בנמרא(סומה י"ר);

!) בשם גדול אחר. 2) בשם נאון אהר.

-- 77=