מנשה מרנלית.
מחוץ לחטנות המעטים האלה, שהו אך וצאים מן הכלל וראוי לחשנם לפרי השפעתן של ארצות הנכריות,. שנראה ביחוד
בחנלי דרומה וצפונה של ווסיה, היה כל יתר הצבור.
היהודי ברופיה רחוק מאד מהשכלת אירופה. היהודים שבפלכי המערנ ששם היו רוב היהודים יושבי הארץ, כי נמשכו שמה על
ידי. הנחות ופריביליגיות שונות, שנתנו' להם מלכי פולין, בחפצם.
את חנל הארץ הזה ולחוק בו את המסחר והתרושת, נלקמו מלחמת הקום לא רק איש נאחו, כי אם גם עם יתר אנשי המקום, מלחמה ברוח אותם הימים הטונים, פולין הוכרחו לאשר מדי פעם נפעם את זכויות היהודים על ידי פרי חרשות, כדי להגן עליהם מפני עמים אתרים שהיו מנקשים לרוששם. בימי הקיסר'ת ייקאטירינה. ואהרי כן בראשית המאה התשע עשרה השתדלו היהודים לפני הממשלה, שתגן על וכויותיהם, והתקנות הכלליות שנתקנו בעת ההיא גם הן היו כמכונות להגן על זכויות היהורים מפני יתר אנשי המקום. בחנל המערבי לא פסקה עוד בראשית המאה התשע עשרה מלחמת הושנים בו, לפי שלא יכלו עוד לשכות את משטרי האגודות שיו נהוגים בהם לפנים על פ' ,חקי מאגדיבורג" לא יפלא על פי זה, אם גם ליהודי המקום הזה נשארו מעט הצנוריים הישנים, כמו בתי דיניהם, שדרי קהלותיהם וזכויותיהם הלאומיות. כאשר נספחו פלכי המערב לרופיה ,. נשאר בתקפו המנהג הישן לחשוב את רק לאחד ממקווי ההכנסה של הממלכה, על כן לא השתדלו הרבה לתקן את מצכס, כי אם נתנו להם ללכת נדרכיהם והשאירו בתקפו את ,הקהל" בתור פנימי הקהלה, ו הקהל"| הוה היה אחראי לפני הממשלה על הקהלה בגבית המסים. ובמלוא. החובות הממלכית. חמורה שהיתה על ,הקהל" לפני הממשלה, והערנות של הקהלות לפני ,הקהל"--עשו את הקהלות היהודיות. למין חברות מפוגרות, שקשה היה להכיר בהן, מי נלחם עם מי-הקהל עם העם או העם עם ההמשלה, אך נחוץ להודות לדנרי פראנק, שהוא בר סמכא מן המעולים בשאלה זו, כי במלחמה עם קורפ'ראציות אהרות השפיע ,הקהל" עליהן השפעה