דור ההשכלה ברוסיה, 9 טובה מאד. באמת, אם נשפוט. את פעולות ,הקהל" בלי משוא מנים, אי אפשר שלא| נודה, כי תחבולות ,הקהל" להגן על עניני היהורים החמריים, בין שאחזו בהן בטעות בין שהיו נכונות, מעידות הן על .הקהל", שהיה משתדל לספק צוכיהם האמתים| של היהודים. נ,שולהן הערוך" יש תקנות אחדות, שנתקנו בימים ההם ושנראה מהן בברור, שהיו הקהלות מחזיקות הקהל גם בנוגע עצמם. זה נראה, למשל, על דבר הרוצים להתישנ בקהלה חרשה, שנאמרו בהן טעמים ראויים. לשים להם לב: לפי שמקורי הפרנסה מעטים והחונות| הממלכיות קשות לא הורשה לקנל תושנים חדשים מן היהודים אלא בתור יוצאים מן הכלל לעתים רחוקות. ככה נתקים, הקהל"--שנוצר על ידי חוקי מאגדינורג| ונתקנל על ידי ממשלת ווסיה בשביל המסים הארנוניות התלויה בו--עד ראשית| שנות הארבעים, שנימים ההם התחילה הממשלה לבקש תהבולות להשכלת היהודים. הסרר הנוד על.הקהל" החזיק מצדו את הדבקות בישנות נקרב היהודים, את החשקפות הישנות על| האמונה ועל העממות, ועניות העם מפנים והדעות שמחוצה לו עזרו לכל זה. כמונן היו נחוצות תחבולות גדולות וחוקות להביא רוח חיים בהמון העם הקופא.. אך הממשלה בחפצה לתת השכלה כללית ליהודים, השנה, שדי לה להתיר ליהודים להכנם אל בתי הסמר הכללים, בשביל שיצאו מתוך האיר המחגיק שהיו נתונים בו. ואמנם מהחוקים על אדות היהורים שנתנו בשנת 1804 נראה, כי הממשלה בעצמה לא האמינה אמונה יתרה של תחנולה זו וראתה בה רק מעשה נסיון, אשר אם לא עלה יפה יכרית ,ליפד. על השכונם של היהודים" בת' ספר מיוחדים ולהתקין על פי דממשלה אֶת המס הנחוץ לוה". מנלי דעת את הי היהודים עשתה הממשלה מה שעשתה בדבר הוה בלי שיטה מסומת. אף על פ כן, אילו ההיקה נדרכה על דבר השכלת היהורים בלי נטות ממנה, אזי היתה יכולה למשוך אל בתי-הספר הכלליים את המעוט הקמן, שכנר עמד על מדרגה גנוהה מיתר העם, והמעוט הזה היה יכול להשפיע מעט מע השפעה מובה על כל המון העם. אולם כשהתתיל המעוט הוה להשתמש זכותו, ודע לו מהר, כִי