נם

אאפל

ראש רבר

אחוך שמע לי וזה חזיתי ואספרה אשר חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם. קיו כ"ו*

| | 1 (

אהוב את מוכיחך ושנא את משבחך מפני שמוכיחך מביאך לחיי עוהיב והמשבחך מוציאך: מן העולם:

(סכום רכיכ פכיע)

הורות לאל גמל עלי כי אני חלקי גפל לי בנעימים, אף נחלתי שפרה עלי בי ה' תמך גורלִי- אשר זה לי כעשרים שנה עובו". אנכי. בכרם ה' צבאות להרים שפת קרשנו וללמר לעם דַעַת><= ותגני נמנה בין אלה השולחים רבריהם בראש בל חצות במקום חכמה בנתה ביתה לקרא לעוברים,, עזבו. פתאים וחיו- ואשרו. בדרך בינה> וגה כבר אמרתי עם הספר עמודי העולם ואמרי ישר כי לא שמתי הכבוד עבודת' עבודת הקודש רק קנא קנאתי להאמת+ כי לא כגורל מחנרי ספרים. מעמים זולתנו. אשר בבוד חכמים ינחלו גורל חכמי. עמנו רק כלימה תכסם וחרפה שוברת לב כבגד תעמם: עת נוע ינוע מחבר עברי על ערי| העברים לבקש קונה. ספרו, ותי" כי ירפק על דלת אחד עשירי העם ,| בְּדְרְכו על המפתן ובעל הבית עור לא ידע מי זה הוא, ומה בקשתו,\אז ישמח לקראתו וכנגיד יקרבהו וישאלהו מה מני תקנה, ויאמר מעום נא כי טוב סחרי ואתגני מרבדים. ואמון מצרים ומוב הארץ בידי, לא כמרכלת כנען האחר בידו מאזני מרמה. רע רע יאמר הקונה ממנו, ואזל לי אז יתהלל את ערבתי לקח לשלם-. אולם בשמעו המחבר אומר לא ממוחר' הארץ רק מחבר ספרים. הגני,| אז בהתודע לו כי בכספו הוא, משנה פניו וישלחהו ברברים לך ושוב ומחר אתן מחיר ספרך,\ותי"- כזה יום מחר, כי יבא על שכרו לא יוכל. להתאפק לכל הנצבים עליו ויקרא. מי. ביקש מ'רך לעשות ספר ,| הן עשות ספרים הרבה אין קץ, יש לגו רב עם הספרים אשר כבר. עשוהו,| והמה לעולמים לפנינו ומי יתן ונלמד מתוכם+ או לא יבוש לאמר לא ידעתי ספר ,. חבה כמעט וגע, לך ובא בחדר| בנ הרך. בשנים השוקר על המרעים ולכל תכלית היא חוקר ,.. והגה בא עדיו ויחפר.. כי הבן משכיל אשר יאמר מי שדי כי נעבדנו,, יושב בעליות מרוחים, נצבה שגל. לימינו, אתרי אשר שמע מגמתו שואל אותו מה בצע לי מספר עכרי. אשר בשפת לא אשמע ידבר,| האחדל, מקרא ספרי עמים אשר שפתם חיות הגה, וירברו מאזב. אשר בקיר ער ארז בלבנון,. ואלך לדרוש אל המתים המצפצפים והמהגים| אשר צרה עיניה באורח כזה יגרע כספה המקורש לבנדיה החמודות. לֶשביסים. ושהרנים,

לחגר לכנעני ולרקחות ולמבחות,= אף הוא תענהו כמוהו ותבזהו בלבה ,‏ ובעינית.

חלמוש