Teil eines Werkes 
Ḥeleḳ 1 (1866)
Entstehung
Seite
25
Einzelbild herunterladen

1 ז

כח

הראשון אשר יעלה בלב הפועל שבעבורו יפעל. והנה האדם ראינוהו אתרון במעשה לכל הגבראים זה מורה היותו התכלית וממילא היה הראשון במחשבה, והוא אמרו אחור וקדם. צרתני אחור בפעולה וקדם במחשבה, והוא מבואר כי היותו האחרון הוא כבריאת גופו וחמרו\לזה אמרו שאם תפוח עקבו שהוא משל אל ההומר, ולפי שבא בסוף קראו עקב שהוא הקצה האחרון שבאדם+ הנה אחרוניות זה הואת מכהה ומשפיל מעלת גלנל חמה ראש ככבי מעלה כי להיותו נברא במוף מורה היותו במררגת התכלית אצלו והשמש ושאר כבכים האמצעיים כל שכן קלסתר פניו שהיא הצורה האלהית היא נשמתו האצולה מכסא כבודו יתברך כי וראי העלהו למעלה מכל העליונים- כאשר אמר המשורר על האדם ותחסרהו מעט מאלהים וכבוד וחדר תעטיהו לכן עבדו ה' ביראה, אומר אפילו בזמן שתעבדו את ה' תעבדהו ביראה שמא אתם מקצרים באיזה דבר מן העבורה, ומבואר בזה מאמר החכם בנו ע'ה הולך ביושרו ירא ה' ונלוז דרכיו בוזהו|- יאמר כי השלם גָם בהיותו הולֶך בדרך היושר בו הוא ירא ומפחד מה' אולי אינו משלים די חיובו והאיש הגלוז בדרכיו מלעינ עליו ומבזה אותו באמור| כי היראה שיכה בפעל החטא והעון אבל זה המתעסק בדרך ישרה ממה יפד וירא- ולא ידע העני כי זה היא הנרצה והמבוקש יותר כרברי מ ש ה עליו השלום מה ה' אלהיך שואל מעמך בי אם ליראה את ה: אלהיך ללכת בכל דרכיו(הדבק במרותיו מה הוא רְחום א אתה רחום):| ולאהנה אותו ולעבוד את ה' אלהיך בכל לבבך(זו תפלה) ובכל נפשך(אפילו נוטל נפשך) לשמר את מצות ה' ואת הקותיו אשר אנכי מצוך היום לטוב לך ­

התורה והמצוה

ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי' להורותם.|(פעום כיר)

תירה זה מקרא, והמצוה זו משנה, להורותם זו גמרא|(גרכות פי) וירא מצוה הוא ישלם=(עפני ייג) ושומר תורה אשרהו|(עסניכיע)

הט אזנך ושמע דברי חכמים. ולבך תשית לרעתי כי נעים כי תשמרם בכמנך> יכנו יחדו על שפתיך (מסלי כיב)

אזכרה יעיס עקדס כי פעגור בסך לרדס עד בית פנתיס, בַּקול רכ ופודס