כ
אלהיו ולהיות באמונה אתי כי זה כל הארם* וכשיניע למה נעשה יעמד(רמ'א סימן קלייו) ויתחזק במצות בוראו ולעשות כעצת המליץ להיניל גויתו נם הוא לבלתי השתמש במישנגי הגוף או לעשות כל מלאכה כי אם אשר חפץ בה השכל להעזר בהצלחה, ואל יאמר הן עוד היום גדול, לא עת עור האסף התאות וכי יש עוד עדן וערגין להרע ולהטיב, כי הבל ימינו עלי אדץ ולא ידע ארם. את יומו. כדגים הנאחזים במצורה ורק חי חי יורה הי ולא תורהו עפר| ולא יגירו אמתו שוכני דומה* לכן אמ"ו חז"ל כאבות יפה שעה אחת בתשובה ומעשים מובים בעולם אזה מכל חיי עוהיב- אמר שם הרמב'ם בפירש המשנה כבר בארנו שאין אחר המות שלמות ולא תוספת,| אמנם ישלים האדם עצמו ויוסי מעלה בעוה"ז, ואל זה רמז שלטה באמרו כי, אין חשבון ודעת וחכמה בשאול אשר אתה שמת אבל הענין ההיא אשך ילך האדם עליו. ישאר לעולם, ולזה צריך שישתרל הארם בזמן וקצר ולא יאבד זמנו אלא בקנות המעלות' ותענין הזה עשה שלמה ע'ה בקהלת בשבחו הרווחתו ונגותו הפסדו ,, ובארו שאין ריוח. וקנין אחר המות. מן. הרבר אשר יבצר ממגו הנה, וזה כלו. אמת* וכשתבין. הספר ההוא. בזאת הבחינה יתבאר האמת י וכן אמרו אשך א:כי מצוך היום היום לעשותם ולא. למהר לעשותם. היום לעשותם ולא היום ליטל שכון(פ"ק רע"א) ולאשר עמל וחריצות. בנ ארם פה בתבל ארצה שונות וחליפות המה, יש אשר נתן לו אלהים רוח. עצה וגבורה= להישיב מלחמה שעיה, בדי תרועת שופר מלחמה'אמר האח וישמח לרעש כידון וחנית ולכל סאון סואן ברעש יריע, ויש שלום יעשה כי יראה מנוחה כי טוב ,| אותב שלום ורורפהו' ויש ועץ חכם חרשים לפגי מלכים יתיצב ויכן בחסר כסאם, כי יחק משפמי צדק., ויש. אשר הריחו. אלהים ברוח. דעת ללמ" תועים בינה, ויש כל היום יחרוש ישדר ויפלח ארמתו*. ויש. יפחר ארץ כי ראה כי טוב סחרה ואתננה כנען הוא בידו מאזגי. מרמה+ וכהגה רבים ושונים הררכים ממעשי אנוש ותחבולותיו ומאשר לב האדם אף מצער הוא בכל זאת לא יקיפו רחבי ארץ מחשבותיו מזימותיו תחבולותיו תשוקותיו. ומאויו ופעיפי מעיםיו חמה מלא. רוחב כל קרביו. אשר קרב יערכו עמו וכליותיו לא יכלו ולא יתמו לכסוף משכיות תבל אשי כלא. יכלו ,. ובכל זאת כלתה ונכספה נפשו אליהם, וכאשר ברא אלהים למות תוצאות הן המה חלאים רבים ונאמנים כפספר תוצאות(ברכות ח' ע"א) כן רבו תחלואי הנפש המרובאת מעון הבית חומר אשר היא מעונה ,| ולאשר יצר לב האדם רע מנעוריו. ואין אתו יורע מה לעשות בימי חיי הבלו, ובטרם ירע בעזר שכלו בחור בשוב. ומאוס ברע גז. חיש מבחרי עתותיו אשר כח בהם לצבא. צבא, נגד צכא חשקי לבו הצובאים. עליו. כל ימי צבאו להעציב נפשו. רכן אלהים אשר עשה לנו הנפש הואת, האלהים. היורע נגעי לבב הארם וההכרח לשמור לבו ממגו תוצאות חיים ממלחמת היצר עת יצא מעפר החומר און להתעפ- הנפש| בעפר חמר חומ"ו ,| הוא מחמלתו על הנפש גאצלת ממרומים אתא מרבבות קודש, הופיע מחר פארן. עם אש רת מימינו אשר נשקָה ביעקב אש התשוקה לדעת מה פעל אל, ומה ה' דורש מאדם. ואחת דבר אלהים איך יצדק. גבר פני יוצרו, ושתים. שמענו כי כה דברו כאש כפשיש. יפוצ
סלע בני רשפו יגביהו עוף שביבי אש שלהגת יה' חכמים יחממו בא שו ולאורו ילכו דרך חייהם.- וגם מעין ישיתם וברכות יעטה. מורה החוזה,. הקורא. כל צמא לכו למים. כנהר היוצא מעדן יזלו מימיו פלניאלהים. מלא מים ממעיני הזכמה ותופן ישועות אשר על גדותם עץ החיים שתול בהררו. אשרי שותה בצמא את דברי התורה הזאת הנוזלים מבאר מים חיים. למוצאיהם ממקום אבני שיש טהוי ,| אשרי איש אשר כאיל תערג נשמתועל אפיקי מימיה הגוזלים מה לבנון ולא יעזוב מקור היים לחשוף מים מבורות נשברים אשר לא יצלחו ולא יחילו. מימיהם> והתורה הוגות
אשר
/ 1