מגילת פרק חמישי תענית 0

וכיון שעברו מהם עטרום בסלי' והעלום לירושלי, ומה הן בני סלמי. הנטופתי אלא פעם אחת גזרה מלכות יון הרשעה שלא יביאו עצים. למערכה, והושיבו. מלכות יון פרדיסאות על הררכים כדרך שעשה ירְבעם בן נבט משמרות על התחומין שלא לעלות לירושלים, ולא היה אדם אחד מי' השבטים יכול לעלות לירושלים מה עשו הכשרים ויראי חטא. שבאותו הדור היו מביאין שנו גיזרין ועושים אותם כמין סולמות ומניחים אותם. על כתפיהם ועולין, כיין שבאו לאותו המשמר אמרו להם לירושלים אתם עולין אמרו להם לאו אלא להביא גולות מן השובך הוה. שלפנינו בסול' הזה שעל כתפינו, וכין שעברו מהם היתירו השלבים ופרקום והשליכום מעל כתפיהם ונטלו הגיזרים וְעלו לירושלים, ולפי שמסרו עצמם על המצות לכך נכת' להם שם טוב במגיל' הואת וזכר טוב לדורות ,, ועליהם ועל כיוצא בהם נאמר(עסכי ו') זכר. צריק לברכה,, ועל ירבעם בן נבט נאמר(סס) ושם רשעים ירקב, ומה ראו בני זחואל בן יהודא ליטול. להם שם טוב וזכר לדורות, אלא שבל הרוצה ליטול. את השם יטול, וכשעלו בני הגולה ולא מצאו עצים בלישכה. עמרו אלו והתנדבו עצים משל עצמם ומסרו אותם לציבור. וקרבו מהם קרבנות ציבור, וכך התנו עמהם הנביאים= שביניהם שאפי" הלשכה מלאה עצים ואפי" משל ציבור. יהו אלו מתנדבים עצים זמן הזה ומביאין כ"ז שירצו ולא יה" קרבן מתקרב אלא משלה' תחלה שנאמר (נסוני'*) והגורלות. הפלנו על קרבן העצים הכהני' הלוים והעם להב לבות אלקינו לבית אבותינו לעתים מזומנים שנה בשנה לבער על מזבח ה' אלקינו בכתוב בתורה, ואומ'(שזלס ז') כי עזרא הכין לבבו לדרוש את תורת ה' ולעשות וללמד בישראל חוק ומשפט, ראה שהסכימו עליהם הרבים ועשו אותו"ט, ואותן הימים אסורים. בהספ' ותענ" בין. משחרב הבית בין שלא חרב, ר' יוסי אומ' משחר'. הבית מותרין מפני שאבל הוא להם,

אמר פי" מהר"א

לעסות עעט קנעות סגלו כפו' סקל םל דביל' 3עני סוס סבילי ול"ג. בוכפסת. סלפניכו, וכ"כ סיופ' טוב סוס נגלו' סכי כעו ססיפ בילוס', דכסן קסס סס לס זכיר סוס דבל עונכתסת מסיס טעסן, ונסכיל. זס דסק לם"י לפלס בונכתסת זו סלפנינו טסיל פונקו' סקל וכל סנל בעלי סבידו. סכל כםיען בעמעס וסדכך סוס כיםל סעכי כידו וג? על כתפו לכן סל מס נעפי מזס סבילי?

ל"ל

אי ההארידיאההייהיייי זייה"ההזי הי שגל

הרהט דייה