­, | ו 4

9| מגילת|| פרקחמשי|| תענית פרק חמישי

אב בט"ו באב[א] זמן אעי כהניא דלא למספד, מפני שבעלי

גלות הראשונה לא היו מביאין בו קרבן עצים, אמרו חכמים למחר כשיעלו הגליות אף הם יהיו צריכין להביא, התקינו להם חכמים את יום ט"ו באב שיהיו מביאין בו קרבן עצים, וכל מי שהוא מעלה קרבן למקדש אפי' עצים פטור מאותו הספר של אותו היום, ואצ"ל חטאות ואשמו' נררים ונדבות בכורות ומעשרות תודות ושלמים, לכך הוא אומר כל איניש ראתי עלוהי אעין או בכורים, ומאי הוא זמן אעי כהניא זה הוא שאתה אומר בט"ו. בו בני זתואל בן יהוד' ועמה' כהנים ולוים וישראל גרים ועברים ונתינים וממזרים וכל מי שטעה בשבטו בני גונבי עלי ובני קוצעי קציעות ובני סלמי הנטופתי ומה הן בני גונבי עלי ובני קוצעי קציעות אלא פעם אחת גזרה מלכות יון על ישראל שלא יעלו בכורי' לירושלים והושיבו מלכי יון 8 פרריסאות על הדרכי" כררך שהושי' ירבע' בן נבט משמרות על התחומין שלא לעלות לירושלים, ולא היה אדם מעשרת השבטים יכול לעל" לירושלים, מה עשו הכשרים שבאותו הרור ויראי חטא שבאותו הדור הביאו ביכורים ונתנום בסלים וחיפהו אותם בקציעו' ונוטלי" הסלים[3] והעלום על כתפיהם, כיון שהגיע למשמר, אמרו להם לירושלים אתם עולים, אמרו להם לאו אלא לעשות שני פלחי רבילה[ד] במכתשת זו שלפנינו ובעלי הלו שעל כתפנו,

ו

פי' מהר'א יי פ"ה[א] זו לעיכסכי", כפענים פל' בטכטס פרקי' בסל' קקסיב בענטכס עני כסני" וסע' תסע' כפ'[כניסן] ככי פס כן יסודס וכו' בכ"ו 3 כבני זפול כן יסודס וכו':[ב] פלדססות. םס גלם פלוזדפג' וסיס סיס, וכעל עלוך פי" פלו ססועלי", וכעלוך סל פי' פלדיםסות כנסון לועי פנסי עכסחנס נלכיס כעיל על סדלך לסעלו ותלגוס בפסוק ספ סכל עפס יפס כעפו ועני פלתדוכן על סבילס: [ג] וסעפוס על כתפיסס. ולס"י גל מס וסְעלו על כתפיסס בוכיס, לכן סונלו לעסות סנכי פלסי דכיפס:[ד] נעכתסת זו פלפכיכו ובעלי סם סעל כפפנו. עפלם"י נעכפסת מסול כונקוס. לסל לפגי בפעוך סו גונני על מס טעפגנניס ען ספלוזדפות על עסקי עפי. עכ"פ: בנכפסת זו סלפניכו. סכי גלםיכן מס בילו' וכותן. סת ספל על כפפו וכוטל סת סעני כילו וכון ססיס עניע כַסותו סעטנק סיס סונל לו כסיכן. פפס. סוכך וסוס פ"ל סיני סולך סלס

לעסום