מגילת פרק השיעי תענית.,
| טעם לדבריו, זה אומר כפרי התג(עפעעטין וסונכיס כקלככות ו דפ' פנסם) וזה אומר. מעלין בקודש ואין מורירין.. מצ' הרלקת) משתשקע החמה עד שתכלה. רגל מן השוק, ומצוה להניחה ע פתח ביתו מבחוץ ואם היה רר בעליה. מניחה. בחלון הסמוכה לרשית. הרבים ואם מתיירא מן חלצ" מניח' על פתח ביתו מבפנים
ובשעת הסכנ' מניחה על שלחנו ודיו: או
סליק. פרק תשיעי.
פרק עשירי
מבת נעשרים ושמנה. בטבת ותיבא. כנישתא על רינא, מפנו שכשהיו. צרוקין יושבין| בסנהררין| שלהם וינאי= מלך ושלמינין המלכה יושבת אצלו ולא אחר מישראל יושב. עמה' חוץ משמען בן שטח והיו. שאלין חשובות. ולא היו יורעין-להביא ראי" מן התורה; אמר להם שמעון בן: שטח כל מי שיורע להביא ראיה מן התורה. יהא. ראוי לישב בסנהדרין וכל מי שאינו יורע להביא ראיה. מן התורה אנו. ראוי. לישב בסנהררין, פעם אח' נפל דבר של מעשה ביניהן ולא היו יודעין להבי" ראי" מן התרה חוץ מוקן אח' שהיה מפטפ' כנגרו אמ לו חן לי זמן ולמחר אני משיבך נתן לו זמן הלך וישב לו ביג לבין עצמו וכיון שראה. שלא היה יורע להב* ראיה מן. התורה למחר נתבייש מלבוא. ומלישב. בסנהררין גרולה והעמיר. שמעון בן שטת אחר מן התלמידם והושיבו. במקומו, אמר להם א פוחתין בסנהררין של ע"א וכך היה עושה בכל יום ויום ער שנסתלקו מלם[א]-וישבה. פנהררין על רעתה(ם"ל ל דעתו) ובאותו. היום שנסתלקה: םנהררין של צרוקון וישבה. סנהדרין של ישראל עשאוהו"ט: סליק יפרק. עשירי+
שבט פי". מהר"א לון בי סמוכלי נכנסו וז' ספוליס סל כל עסופיס בען וכפס עלליקין פת סנלות, ל"ל' כיון סקס עקופיס. בע ק"כ פס פסוכ' כלי עץ ופסוכיי ככי עץ יכו עס ובס" סלליקו לת סנלות, ופלין בנכום פ"ס סעלליך בנין זס. בטנין סדפק' ספנול' בסופו זען ככן פעל ספוס בעץ וק"כ! ּ פיי[א] ויסבס סנסדלין עפ דעתס. מל לסגיי על לעפו כ"כ פכ דעתו סל פעפון כן סל" כו'ם. לעיל וסוסינו בעקונו, ופקיי" גלפת ספפל
ב ה השיאה הרי היראה יש אלשו ההאמי ₪ ייל יי ל