6 מגילת]| פרקיאָהר עשר תענית

] פרק אחד עשר

שבם.[א] בשנים."₪ רלא למספך, ולמה שונו זה מזה אלא שבראשוןמת הורדוס וכו'(ם"ל וגזס)מת ינאי המלך, ששמח'

4 הוא:לפני המקן' כשההשעים מסתלקין מן העולם.. אמרו כשהלה של עשי הסלך שלח והפס. שבעים. זקניםימִזקִינִי ושראל נטלן והבשן

7 האסורין אמר לו לשר בית האכורין אם מתי הרונ את

0 חוקנים הללו, ועוד שישראל שמחים לו[ב] ידוו על רבותם, 4 אמרו אשה טובה היתה..לן. לינאי. המל ושלמינין שמה וכשמת

סלקה טבעהו מעל ידו ושלחה: לבִית שר האסורין,. אמרה לו 13-רבה::בחלום. התיה אותן. הזקנים- התיה והלכו להם לבתיהם ואח"כ אֶטַרו ימת ינאי המלך, ואותו.היו' שמת. ינאי המלך עשאוהו י"ט+:יכל:-הכתוב-במגילת הענוה דלא. למספד-מתענין לאתרין ואיץ. מהענין לפניו רבי ,סי אוְמר. לא. לפֶניו.ולא לאהריו, וכל שאיןכהובי-בו. לא למספד. אלא; לא להתענות לחור.מתענין לְפני; ולאחריו ר' סי אומר לאהְרֶו אבל לא לפניו.. אבל בימים טובים ובראשי ,הרשי" מות'. לבנון.-ולאחריו,.ולמה. באלו. אכרו ובאלו חתירו. אלָא- אלו דברי תזרה ואון,רברי תוהה, צריכין חתוק ואלו רברי סופרים-וה"ם צרוכין..חיזוק+, ה'-יְס: בן. הוסא אומר משום: ר"י. הגלילי:.כל הנשבע. להתענו'. בע"ש. ובערבי. ו"ט הרי זו- שבועת-שוא.-שמקצ': ע"ש כשבת ומקצת עי"ט כי"ט: בעשבי' ותרין:יביה:.בטלת עבירהא.. דאמר.. סנאה ,לְהיִתא ,להיכל. בלא

-למספר ->-,פי מהר"א

סספל ג"כ ססוס על דטס'. של סלוניל' סמלכ' כנ"ם קפ"כ: לעכו לפס ||-טוכ'-סית'|ליכסל סעלך סקל פל. ססלסללין: [א] נטניס סג פל" כסי פעני נסכט סוס"ט: סכלססון עת סוללו', כליך לועל סני סולדום סיו דנעיל פרק ט' סעכ בו' כככליו עת כולדום כו' וכ"ס עוכ' דלעיג לעל סונל סכעיס וכתכ מכלון לועי-ססולדו':סיס סוסב פת. סכעיס. ב"ם.וב"ס. וכן קכוניס פסליס לך עלום| לעופ פקקות. סיס.כו. וכלן לס כת3 הולדו' סוכל סכעיס.ס"כ ע"כ. עוכס עזס דכ' סוקלום.סיו:|ב] ידוו.על רגופס. פל': ספף יסיס כקס..מעקס. על סיללו. נפלתו. ווסוס. לכס. לפכ על עיפת לכופס:[ג] לכך. כַּקְלוֶס, כפול. לותס סקניס. פ" ספיל לופו- סגזלס- סגזל-כליךי.לכנים סזקני, וסכלוך. לווני,. כתב.. קודס לופו. סעלס:.קספו ,קל ע? לסת עיני. לקקיך. לפס עסים. לטות כפלוםי"