|| י04= |
0/
ה
|
8| מגילת|| פיקתשעי|| תענית
ותלאום בנכי.. סוסיהם היו מגררין. אותם.| על הקוצים ועל הברקנים. ער שהגיעו להר גריזים הרשהו וזרעוהו כרשינין כדרו שבקשו לעש ת לבית אלהינו ובאיתו היום שעשאו להן כך עשאוהך "ט: בעשרים וחמשה ביה יום חנוכה תמניא יומין דלא למספד בשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמני" שבהיכל וכשגברה יר ביתה חשמנאי נצחום ברקו ולא מצאו אלא פך אחר שהיה מונח בחותמו של כה'ג שלא נטמא ולא. היה בו להרליק אלא יום א' נעש' בו נם והרליקו שמונה ימים לשנה אחרת קבעום ח' ימים טובי", ומה ראו לעשו'. חנוכה שמונ' ימים והלא חנוכה שעשה משה במדבר לא עשה אלא ז' ימים שנא'(ויקלל ק) ומפתח אוה"מ לא חצאו שבעה ימ" וגו' ואו"( נעלכל ז) ויהי המקרי' ביום הראשן את קרבנו וגו" ובשביעי. הקריב אפרים וכן מצינו בחנוכה שעשה שלמה שלא עשה אלא שבעת ימי" שנ'( עלכי' ס) בי חנוכת המזבח עשו שבעת הימים והחג שבעת ימים ומה ראו לעשות חנוכה, זי ח' ימים. אלא בימי מלכית יו נכנסו בית. חשמונאי. להיכל וכנו. את. המובח. ושרוהו. בשיר ותקנו בו כלי שרת והיו מתעסקים בו שמונה ימים,[ו] ומה ראו להרליק את הנרות אלא בימי מלכות יו שנכנסו בני חשמונאי להיכל שבעה שפורין. של ברל בידם וחפום בעץ. והרליקו. בהם את הנרו'. ומה ראו לגמו' בהם את ההלל אלא שכל השועה ותשוע' שהקב"ה עושה להם לישראל היו מקרימין לפניו. בהל בשיר ובשבח ובהוראה כענין שנא'(כסע" ט') וענו בהלל ובהורות ה' כי טוכ וג': מצות נר חנוכה איש וביתו והמהדרץ נר לכל נפש ונפש והמהררין מן מהררין ב"ש אומרן יום ראשון מרליק שמנה מכאן ואלך פוחת והולך ובית הלל אומרים יום. ראשון. מרליק אחד מכאן ואילך מוסיף והולך, שני זקנים היו בצירון אחר עושה כדברי.ב"ש וא' עושה כרברי ב"ה זה נותן טעם לרבריו וזה נותן
טעם פי" מהר'א
מ" סערוך 6 פנכפנלריס סל ופליס:[ו] ועס לסו נסְדליק סת סגלות. וכו'- ע"כ גליך. כדסוק. כועל. דסין תקסס כפפוכיו וונס ללר עס טעס עכ תקנת סכנים לס? ככ פורנו עסוס סנס פגדול סנעסס כפך סען, לכל סכי קפ קס" ל" וע לסו לסלליק לת סגלות. כ"ל דלופו זו סנעסס סכם כפך סו ססונן כ" טסול. וס סיו עםי" עסעת סכני סרג ל"כ כססלליקו סגלות. סל(כולס סיו עטעסין פת ססען סניסול, נכן עפלן ספיל פלס ביעי עלכו'
לוך