0 מגילת פרק ששי תענית

שם, ובת- אחת היתה למתתי' וכשהגיע ומנה. להנשא בא הקסטרין לטמאה ולא הניחו אותו וקנאו מתתיה ובניו ונברו ידם על מלכות יון ונמסרו בידם והרגו" ובאותו היים שבטלוה עשאוהו י"ט: בעשרים ותרין ביה הבנא לקטלא רשעיא[פ"ס עסענליל], מפני שהיו יונים שרוין בא"י ולא היו ישראל יכולין לשלוח יד ברשעים שבהם עד שיצאו משם, המתינו להם נ' ימים אם יעשו השונה ולא עשו תשובה כיון שראו שלא עשו תשובה נמנו, עליהם והרגום ואותו היום שהרגום עשאוהו י"ט, א"ר אליעזר בן יעקב שמעתי שב'ר מלקין והורנין שלא מן התורה, רבית לוי אמר שמעתי שב"ר עונשין ממון ומכי' שלא מן התורה לא מפני שכתוב בתורה(ם"? לס לעכול על לככי פולס). אלא משום שנאמר.(7כליס כ"ז) ובערֶת הרעי מקרבך. ומעשה באחר שהטיח באשחו תחת התאנה והוליכוהו לב"ד והלקוהו, וכי חייב היה אלא שהיתה השעה צריכה לכך. כרי שילמרו אחרים מפני שנהגו מנהג זנות, שוב[יג] מעשה באחר שרבב על הסום בשבת והביאהו לב"ד וסקלוהו,. וכי חייב היה [יד] אלא שהיתה השעה. צריכה. לבך כדי שילמרו. אהרים, שמעון בן. שטח תלה שמונים נשים באשקלון[מו] וכי חייבות הריגה

פי" מהר"א

פס(סתס מס כלית עיכס קלי טכוע ע"ם ססיל לסוף מכוע, ופוכ' גלסי סיפכ? קול לייס נספס מס זו ססיקות סוניס על עסתס ופו' סכל ככלו' סיפ סכוע סכן ע"ם סונדליק כל כעילס, ועכלן כסגו פסדכיק כל כעיכס וגס עס מנסגו לפל' סעפס על ספתס נסוס דעי" כקים סעוכ' פילות ענסג גדול סי" כילוסלי" כל זנן שסנפס פלוס' על ספת' פולסין נכנסין עכ"ל, וגס ענסג זס כסיתי צק"ק קלסקס:[יג] ועעסס כפס' טלככ על ססום כסכת וכו' וכי ייב סיס וכו'. ועפלס"י דמכות בעפעס סוס עללככן 1[יר] סנל מסטע' נליכ' נכך.. עפני מסיו פלוגיס כעכירום מסיו לולין לוספן סל יטרסל מסיווכיס סן גוזלין עליסס גזלופ וסיו ספות כזויום כעיניסס, וכז' "ל לתלך עס סייך לועל בכסן"ל פליעזל כו' 5ל? לסולום סע"פי מדנו סותן לסעי יסללל כוניתות. ספס כתכו 3תולס פעפ"כ סיו דגין קופס לעסות סיג לתול' עפני סכסותו זנך סיו סעפו' כזויו' נעיכיס'1 [טו] וכי ינופ סליגס ופלייס סיו. לנוכס ון סנטנכו' נעעט' דכ' נוכםל כסנסדכין ססלג ספ כוכס עיד בלל התלסס ועדיס לכן לועל וכי סינות סלינס סיו ספ כל סיינות סכיגס בלל 0 וסת"