מנילת פרק שנים עשר תענית יו
בעשרים ותמניא בי' אתא בשורתא טבתא ליהודאי[כ]דלא יעיר מפתגמי אורייתא. רלא למספר, מפני שגזרו מלכי ין על היער שלא יתעסקו בתורה ושלא ימולו את בניהם ושלא ישמרו את השבת ויעברו ע"א וברית כרותה לישראל שלא ימוש ם"ת מתוכם שנא' (דנכ" ל"ג) כי לא השכח מפי זרעו ואומר(ילעי' כ") אם ימושו החוקים האלה מלפני(יפעי' ג"ט) ואני זאת בריתי אותם וגו' מה עשה יהודה בן שמוע וחביריו עמרו והלכו אפל מטרוניתא אחת שכל גדולי רומי מצויין אצלה ונטלו עצה ממנה אמרה להם באו[כא] והפגינו בלילה עמדו הפגינו בלילה אי שמים לא אחיכם אנחנו לא בני אב אחד אנחנו לא בני אם אחת אנחנו מה נשתנינו מכל אומה ולשון שאתם גוזרים עלינו גזירות קשות ולא זו משם עד שהתירו להם שלש מצות להמול את בניהם ולעסוק בתורה ולשמור את וום השבת ושלא יעברו לע"א. אותו היום שהתירו. להם ג' מצות הללו יעשאוהו יום טוב: לכן כל אינש ראיתי עלהי מן קדמת יאסר[כב] בצלו כיצר יחיד שקיבל עליו תענית להיות מתענה בשני ובחמישי הרי זה מתענה ומשלי' פגעו בו ימים טובים אלו הכתובין במגילת תענית הרי זה מפסוק. זה הכלל כל שנדרו קודם גזירתינו תדחה גזירתינו מפני נדרו ואם גזירתינו קודם נדרו ידרחה נדרו מפני גזירתנו: ואין בין אדר ראשון לאדר השני אלא קריאת מגילה ושלוח מתנות לאבינים ר"ש בן גמליאל אומר כל מצו' שנוהגת באדר ראשון אינה נוהגת באדר שני חוץ מן ההספד ותענית שנוהנין זה כזה, וכותבין בשטר אדר ראשון אלא שכותבין תניין רבי יוסי. אומר אין כותבין אלא תניין ר' יהודא אומר אדר השני נכתב. ומי כתב מגילת תענית סיעחו של ר' אליעזר בן חנני" בן חזקי' בן גוריון כתבו מגילת תענית ולמה כתבוה מפנישאיןלמודון בצרות ואין הצרות מצויות לבוא עליהם אבל בזמן הזה שהם למודים בצרות והצרות באות עליהם אם היו כל הימים דיו וכל האגמים פי" מהרר"א עשכס:[כ] דגל עידון. מל יסו פליכץ כינופ עם"ת מנגזל עפיסס של יעסקו בפוכס:[כא]ספגינו ככיפס.. געקו כך נפלגנס בתסכיס כל כפון פועס ונמקס לפון פגינס:[כב] נגכו.. 5לופס, סיכל דלעכי לסון גדל מקכל עליו. לספענות כעו סליעוסי ידי פכ ס' דעתלגניכן פליעת בלו ידי וסן כ' עודס עכ"ל כס"ין כסטעס 3
א יי ירי א יי> אש
היייתהייתיחייהליהדיהחקי יים עארי